זעתרה (צומת תפוח), חווארה, מעבר אליהו, עזון עתמה, יום ה' 7.2.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אורחים: סטפני, רייצ'ל, לאורה, ויטור – משתתפים בתכנית בינ"ל בשבדיה, להכשרת צעירים. נורה ר., נאדים, חנה א. מדווחת
07/02/2013
|
בוקר

 

 

 

מטרת הסיור היתה להנכיח לאורחים את הפגיעה בחופש התנועה של הפלסטינים ועל ידי זה להמחיש את הפעילות של 'מחסוםווטש'. הגענו למחסומים בשעות שמספר הפלסטינים הנאלצים לעבור דרכם הוא נמוך. גדר ההפרדה המפותלת והשערים הקבועים בה, המובלעות הפלסטיניות הכלואות בין הפיתולים או לחילופין, התפרסות ההתנחלויות על גבעות ופסגות מעל לישובים פלסטינים, נגלים תוך כדי הנסיעה בשטחים. אך מי שלא מכיר את המקום, בין אם ישראלי ובין אם לא, לא יכול להבין את האחיזה העמוקה של הכיבוש בשטח, ללא פרשנות מילולית למראה העיניים.

9:00 – התחלנו במחסום של עזון עתמה על הכביש המוליך להתנחלויות אלקנה ושערי תקווה. מעט אנשים עוברים כאמור. צפינו במחסום, כאשר אחד החיילים טען כי זהו 'שטח צבאי'. 'אז איך אזרחים עוברים כאן?' הקשתה נורה. 'כן, זה מסובך' הסכים החייל והלך.לאחר כמה דקות עזבנו ונסענו לכיוון אלקנה על מנת לראות את ביתו של האני עאמר הכלוא בין גדרות צמוד להתנחלות. חזרנו חזרה לכביש מס' 5 על מנת להגיע אל אותו המקום כמעט, שהרי מכשול ההפרדה חוסם את הדרך שהיתה פעם ציר תנועה מרכזי, ומונע מעבר חופשי, מצד הכפר מסחה שהאני עאמר הוא תושב בו.

נסענו בדרך המפותלת, העוקפת, החולפת גם על פני הכניסה לאזור תעשיה ברקן, שעל פי לוחיות הזיהוי של המכוניות החונות מחוצה לו, עובדים רבים באזור תעשיה זה הם פלסטינים, 'לתפארת עצמאותה הכלכלית' של ישראל; המשכנו דרך מה שהיה פעם מחסום קרוואת בני חסאן בכבישים שבעיקר פלסטינים נוסעים בהן מרובות המהמורות וללא שוליים; הגענו לקצה מסחה.

האורחים חזו בחומת הבטון שהוצבה כך שתחסום למשפחת עאמר את אור השמש אך לא לתושבי אלקנה;האורחים חזו בשער שרק משפחת עאמר רשאית לצאת ולהיכנס דרכו; האורחים כמובן לא האמינו למראה עיניהם והשתוממו מאד כאשר קלטו כי המרחק מ'מדינת האני אבו עאמר' אל מחסום עזון עטמה בקו ישר הוא קצר מאד, אך אין פלסטיני שזו הדרך בה יוכל ללכת.

משם חזרנו בדרך בה נסענו אל כביש 5 ונסענו למחסום זעתרה. הצבענו על זרועות המתכת שברצות הצבא הוא חוסם באמצעותן את היציאה של כפרים כמו זיתא, אל הכביש הראשי.

11:10 זעתרה – ברחבת החניה יש כלבים וכלבניות חיילות. מכוניות פלסטיניות נבדקות בכיוון מצפון לדרום. היו שלוש מכוניות בתור בעת שעברנו שם.

12:00 מחסום חווארה –  המבנים הנטושים, כולל 'תא בידוק נשים' (השלט עוד מתנוסס), והגדרות המקיפות אותם הם עדות למאות ואלפי האנשים שנאלצו לעמוד בתור על מנת שיוכלו לצאת משכם (כאשר לא היה 'סגרinfo-icon', 'כתרinfo-icon', 'בידול' ושאר אמצעים צבאיים. המכוניות עוברות ללא עצירה.

בכל אלה חזו אורחינו וכיוון שיום קודם אכלו פלאפל ושווארמה בתל-אביב, ניתנה להם הזדמנות ללמוד גם על פערי המחירים בין תל-אביב לבין חווארה.

כשחלפנו על פני התנחלות קדומים הראינו מקומות בהם מתנחלים מנסים להשתלט על קרקעות; ספרנו בקצרה את סיפורו של הכפר עיזבת-טאביב, את היות תושביו פליטים מאזור רעננה של היום.

בדרך חזרה נסענו דרך מחסום 'מעבר אליהו' ושם התנסינו בבדיקת תעודות זהות ודרכונים.