קלנדיה, יום ג' 26.2.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
מרשה ל., עינה פ. (מדווחת)
26/02/2013
|
בוקר

המחסום היה כמעט ריק  כשהגענו בשעה 05:45 ורוב הזמן ששהינו במקום אנשים נכנסו חופשי דרך הקרוסלה במסלול השלישי (השמאלי). הקרוסלות בשנים מן השרוולים התקלקלו לזמן מה, אבל בכל זאת תורים בקושי הצטברו בתוך המסלול הדמוי-כלוב ואם כן, רק לזמן קצר ביותר. השער ההומניטרי נפתח פעם אחת כדי להעביר כיסא גלגלים.

כיוון שזאת המשמרת השניה ברציפות שנוכחנו במצב המעודד הזה בבוקר בקלנדיה, שוחחנו עם חייל המת"ק שהיה אחראי על השער ההומניטרי על סוד השיפור. הוא אמר שלפי הנתונים של מנהל המחסום, אותו מספר אנשים עוברים ביום שנחשב טוב וביום שנחשב בעייתי, כך שאפשר שבעיות נעוצות בתזמון הגעת האנשים למחסום (הסבר ישן). הוא גם העיר שלא כל יום דומה למצב של היום או לפני שבוע, ויכול להיות שמחר או מחרתיים התורים שוב ישתרעו עד לחניה. אם כך, עדיין מוקדם להציע שנוריד את נוכחותנו בקלנדיה לטובת מקומות בעייתיים אחרים באזור ירושלים.

 

התפתחות מעניינת הייתה פגישה במקום עם יועז הנדל וחבורת סטודנטים (כולם ממין זכר, הרוב חובשי כיפות) שהביא אתו. הנדל, כזכור, היה יועץ תקשורת לראש הממשלה נתניהו עד שהם נפרדו בגין פרשת נתן אשל. זמן קצר אחר כך, הנדל כתב על מחסום ווטש בטור שלו בידיעות אחרונות (אם זכרוני לא מטעה אותי) ושאל למה ההגנה על זכויות אדם היא המחוז של השמאל הישראלי בלבד? אין סיבה, טען,  שאנשי ימין לא יהיו חרדים לכיבוד זכויות אדם. עכשיו הוא ייסד ארגון בשם "זכויות אדם כחול-לבן", מגייס סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן (לפי הבנה עם האוניברסיטה), והתחיל להביא אותם למחסומים להכיר את המצב בהם. המפגש אתם היה נעים, אולי בגלל שהיה מוקדם מדי בבוקר להיכנס לדו-שיח על שאלות כגון איך אפשר לישב תמיכה בזכויות אדם ותמיכה בכיבוש. אז איחלנו להם הצלחה, ואולי יש חברות במחסום ווטש שירצו לפתוח בדיאלוג עם הקבוצה החדשה הזאת ולהרחיב את האופק שלהם במשמעות הגנה על זכויות אדם.