קלנדיה, יום ג' 5.2.13, אחה"צ

3:30 אחה"צ:  שוב היה השער הגדול בחומה פתוח ורוב תנועת הרכבים פנתה ל-א-ראם.  המשכנו למגרש החנייה.  במחסום קלנדיה היו מעט אנשים והתורים היו קצרים.  חיילת בדקה את ניירות הפלשתינים שרצו לעבור במסלול 4.  כטוב ליבה עליה התחילה להתגפף באופן ידידותי עם החייל שלידה,  כל זה לעיני כ-8 פלשתינים נדהמים שהמתינו ליד הקרוסלה.  טלפנו למוקד ובקשנו התערבות.  אני מניחה שדברו עם החיילת כי לאחר מכן היא הייתה די חמוצה.

לאחר שהסתובבנו כחצי שעה במחסום ולא מצאנו דבר לדווח, החלטנו לקפוץ לראות (ולהראות לפאמלה) את הנעשה במחסום עטארה.  המחסום עצמו היה נטוש, אבל בפילבוקס היו כמה חיילים.  הנופים בדרך היו מדהימים – השדות הירוקים והאוויר הצלול, הרי הבשן ומגדלי תל אביב על חוף הים.  אבל הנוף המדהים ביותר הזדקר בפנינו כאשר התקרבנו בתחילת הדרך לפנייה לפסגות ולכפר יעקוב:  פתאום כל צלע ההר מולנו התכסה בשורות של "קראווילות" על טראסות מאבן מסודרות להפליא.

פנינו לתוך היישוב והחיילת ששמרה על השער הודיעה לנו שאנחנו עומדים בכניסה ל"מגרון" החדש (שבא להחליף את המאחז בשם זה הזכור לשמצה) ושזו שכונה חדשה ביישוב כפר יעקב הנמצא רחוק במעלה ההר.  בדרך חזרה לירושלים מצאנו מקום ממנו אפשר לצלם את האסון הזה – מגרש החניה של הסופר של רמי לוי בשער בנימין.  התמונות של נתניה מצורפות.