ארתאח (שער אפרים), חבלה, מעבר אייל, מעבר אליהו, יום ב' 21.1.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נור וסנאית (מדווחת)
21/01/2013
|
בוקר

 03:45-04:50 ארתח

יש שינויים בארגון הפנימי של חצר הכניסה של הפלסטינים לבניין הבדיקות. גם השערים הפנימיים חושמלו. סולקו תלתליות התייל שהיו לאורך הגדר המפרידה בין המרחב הכולל של המחסום לבין השטח הנחשב לפלסטיני. אין עכשיו שום אפשרות להעביר נשים עד הקרוסלות שלא דרך הצטרפות בשלב מקדים למסלול הראשי. הבטונדות שלאורך שביל היציאה ממבנה הבדיקות הוחלופו במבני קירות גבוהים יותר, דמויי אריחי אבן שבחלקם התחתון משטחים רחבים וישרים דמויי ספסלים.

הצטופפות נוראה של אנשים בנתיב המגודר  שלפני הכניסה.   קבוצה גדולה של נשים מתגודדת סביב שתי מדורות קטנות כדי להתחמם בבוקר מאוד קר.

הקרוסלות החשמליות מופעלות ב 04:07. בחצר הכניסה. נשים בודדות מצליחות להכנס בגל השני של פתיחת הקרוסלות השאר נכנסות רק כ 7-8 דקות מאוחר יותר והצפיפות מאוד גדולה

אנשים ראשונים, ספורים,  יוצאים מצד שני תוך כ 7 דקות.  מאז ואילך קרוסלת היציאה (הבנויה, כזכור, לפי העקרון הוותיק של המחסום - אחד, אחד) לא חדלה מהלסתובב בקצב מהיר ודי אחיד. היוצאים נראים לובשים במהלך היציאה מתאי בדיקת המסמכים יותר משכבה אחת - כלומר לא רק מעילים אלא גם תכופות  השכבה שמתחתיהם. אנשים ונשים פנו אלינו והתלוננו על הדוחק הנורא בתורים. נשים מדגישות את הדוחק, שאין הן יכולות להתמודד בו עם הגברים,  וגם נגיעות לא רצויות המתאפשרות במהלכו. מרבית הנשים הן מבוגרות. הן החלו לצאת מן העבר האחר, בקבוצות, רק כ 20 דקות לאחר פתיחת המחסום. בעונה זו רבות מהן עובדות בקטיף תותים.

רבים מהם מגיעים שעה ואפילו שעה וחצי לפני פתיחת השערים כדי להבטיח שיוכלו להגיע למקום עבודתם במועד, שכן אי אפשר לאמוד כמה זמן יארך המעבר במחסום. לפי מה שאחדים אמרו אתמול היה צריך לאשפז אחד הפועלים שנפגע בשל הדוחק.

לדבריהם הבדיקה מתמשכת שלא לצורך, אין די בודקים היכולים להתמודד עם מאות ואפילו אלפי האנשים המבקשים לעבור בפרק זמן קצר יחסיתוגם הפקידים-ות בשלב האחרון של בדיקת הניירות מתנהלים לאטם. 

ב04:35 הייתה סגירת קרוסלותinfo-icon הכניסה למשך כ-3 דקות. להשערתנו,  בגלל הצטופפות המוני אנשים במבנה הבדיקות.

ב 04:50 נסענו למחסום אייל

כשהגענו היתה כבר הצטופפות ניכרת של אנשים בכל מרחב המחסום. אנשים המשיכו לצאת בקצב די מהיר.

פגשנו את נ.  מג'יוס  שחשב כי מן הראוי למצוא דרך שנשות מחסום ווטש תראינה את פני הדברים מן הצד האחר, הצפיפות, ההמתנה המתמשכת, וכו.

05:30 נסיעה לשער אליהו

הגענו לשער אליהו והחנינו את המכונית במגרש החנייה. ירדנו ברגל לכיוון המחסום. תחילה עוכבנו על ידי אחד מאנשי חברת הבטחון. המתנו על מעין אי תנועה גדול מאוד הצמוד למדרכה שלאורך מגרש החנייה. מקרה קשה במיוחדשל ארכיטקטורת מחסומים מצועצעת, עם עציצי אבן, וכן מורדות דמויי מוזאיקה ומשטחי דשא סינתטים, אף כי אין כאן אורות המאירים בכמה צבעים את הצמחיה, כמו במחסום אייל . לאחר מכן הופיע האחראי ולא התיר לנו ללכת אל המחסום בתואנה שאנחנו ”מפריעות למלוי התפקיד”. הוא התיר לנו רק לעמוד במדרכה בעבר האחר של הכביש במרחק של עשרות מטרים מן המחסום עצמו. היה מאוד תקיף בדרישתו, הלא חוקית בעינינו, ולקחנו את פרטיו כדי להגיש תלונה.

06:15 שער חקלאי חבלה

אזור המחסום מבפנים היה מואר עד מאוד בשני זרקורי ענק . עלהשער בתוך שקית ניילוןinfo-icon, כדי למנוע הרטבות, היה דף מודפס בערבית עם רשימת השעות החדשות של פתיחת המחסום, וכן מס הטלפון של המוקד בירושלים.  הזרקורים כבו עם פתיחת השער. מן החיילים הבנו שההדלקה והכיבוי הם אוטומטיים, וכי השער אינו מואר כל הלילה.   גם כאן יש שינויים בארגון המרחב שכן גדרות התייל שהיו גם מן הצד הפנימי של החפיר המקיף את אזור המחסום הורדו ,הקרקע יושרה ותלתליות תיל חדשות הוצבו על הגדר החיצונית במעברו האחר של החפיר (האשפה  שמסביב למחסום לא נאספה)

השער נפתח בשש וחצי, ואנשים החלו לעבור  בחמישיות דרך ביתן הבדיקה ב 06:35. הבדיקה היתה מהירה, וכך גם לגבי איש ובנו הצעיר בעגלה וסוס.

באזור שלאורך השביל המוביל לשער המחסום וכן מאחורי תחנת האוטובוס  היו שורות צפופות של עצי זית שענפיהם נגדמו והם שתולים שתילה זמנית בתלוליות אדמה.  העצים היו כבני 12-15 שנים.  ביציאה מן הכפר ומעברו השני של הכביש הראשי העובר לידו ראינו שורות של עצי זית ותיקים הרבה יותראיש לא יכול היה לומר בשעה זו של הבוקר מנין הגיעו, אלא רק להצביע עלהמשתלה שהם שייכים לה  כיוון שהמעבר היה סדיר והחיילים נראו לא לוחצים ולא נוקדנים שלא-לצורך נסענו משם בסביבות שבע ורבע.