אפרטהייד באוטובוסים, יום ה' 3.1.2013 אחה"צ

צופות: 
אירית סלע ודפנה בנאי
03/01/2013
|
אחה"צ

16:45 מסוף אורנית, תל אביב

2 דקות לאחר שהגענו למסוף ההסעים הגיעה ניידת משטרה וירדו ממנה 3 שוטרים לבושי שחורים.

דקה מאוחר יותר נכנס אוטובוס 286 (של חברת אפיקים שירותית תחבורה בע"מ), שיוצא מהתחנה המרכזית ויעדו אריאל. האוטובוס עצר בתחנה ואחד השוטרים עלה מדלתו הקדמית ושוטר שני מהדלת האחורית, ואז, אט אט, ירדו ממנו פלסטינים. אחד ועוד אחד ועוד אחד... כ-20 גברים. חלקם הוציאו מתא המטען את תיקיהם והאחרים נשאו בידיהם את שקיות הניילון הבלויות שלהם.

 

אחד השוטרים העמיד אותם בשורה לפניו וביקש באדנותיות תעודות ואישורים (בתמונה). שאלתי אם הוא הוריד את הפלסטינים מהאוטובוס, והוא מאשר.

"למה?" 

"לבדוק אם יש להם אישורי כניסה לישראל."

 

האוטובוס התחיל לנסוע. שאלתי את השוטר איך האנשים ימשיכו בנסיעה, שהרי קנו כרטיס. הוא אמר לי לא לדאוג, ואחד הפלסטינים סימן לי באצבעותיו שימשיכו ברגל...

כשאמרתי לשוטר שמה שהוא עושה איננו חוקי, הוא אמר לי בכעס להראות לו תעודת זהות, ואם לא אשתוק הוא יעכב אותי. כל הפלסטינים נפנפו באישורי הכניסה שלהם והשוטר אמר שעכשיו עליהם לבוא איתו ל"מעבר יואב", כמה קילומטרים משם (המחסום החוסם את עזון עתמה) , כי היה עליהם לצאת מישראל דרך מעבר אייל כפי שנכנסו אליה. אחד האנשים הראה לשוטר את האישור בו כתוב שמותר להם להיכנס לישראל אך ורק דרך מעבר אייל – ואין אף מילה על כך שהם חייבים לחזור דרכו (ומכל מעבר אחר). השוטר משתיק אותו בבוטות. מגיע עוד אוטובוס שפניו לאריאל, אך השוטר אומר להם שהם לא יוכלו לעלות עליו כי "זהו מעבר גבול, כמו כל מעבר גבול, ואסור לכם לעבור בו!"
הוא אסף מהם את כל תעודות הזהות והאישורים. כל אותו זמן עמד לידו שוטר נוסף עם רובה שלוף ועוד אחד ישב בניידת.

התקשרתי לעופרה וביקשתי ממנה, בקול רם, להזעיק תקשורת. השוטר סיים את בדיקת התעודות במהירות והחזיר אותן לפלסטינים ותוך כמה דקות עלה לניידת ונעלם.

הפלסטינים נשארו לעמוד במסוף. כבר חושך וקר. הצעתי להם שאקח אותם ל"מעבר יואב" – נסיעה קצרה במכונית. כמה מהם נוסעים עמי והאחרים מעדיפים לנסות את מזלם עם האוטובוס הבא שיגיע. כשאני חוזרת למסוף – הם אינם וחברתי אומרת שהם עלו על אוטובוס. אנחנו נוסעות לכיוון תל אביב ובדרך, כ-200 מ' משם לכיוון תל אביב אני מזהה את כל הפלסטינים שהורדו מהאוטובוס הקודם, צועדים חזרה מזרחה לעבר מסוף האוטובוסים – כנראה (וזוהו ניחוש בלבד!!) שמרוב לחץ לחזור הביתה והחשש שלא יקחו אותם, הם לא שמו לב שהם עולים על אוטובוס 286 לכיוון ההפוך – לתל-אביב! וכשגילו את טעותם עצרו את האוטובוס, ירדו, והחלו לצעוד חזרה לעבר תחנת האוטובוס אשר לא ברור בכלל אם תוביל אותם הביתה הלילה.