עופר - שחרור בערבות, חקירת עד

באנו בכוונה לעקוב אחר הדיונים הנוגעים לעצורי בילעין.

לבקשת החייל בשער, הצגנו בפניו את המסמכים המורים לאפשר לנו כניסה, אך הוא לא הסתפק בכך וביקש אישור מגבוה. כדי להגדיל את השריר עוד יותר, נדרשה נורה להפקיד בידי החייל פיסת עיתון שהייתה בתיקה בטענה שאין להכניס עיתונים.

תיק: 4022/05 - עבדאללה מחמוד מוחמד אבו רחמה, תושב בלעין - משוחרר בערבות ולא נכח, באישור ביהמ"ש

3 כתבי אישום נגדו: - הפרעה לחייל - - תקיפת חייל - -הפרעת הוראה חוקית (לא כיבד את העוצר שהוטל על הכפר בלעין)

שלב הדיון: סיום שלב הוכחות

השופט: רס"ן מנחם ליברמן

תובע צבאי: סרן אנדריי ורשצ'גין

סנגורים: עו"ד גבי לסקי ועו"ד נרי רמתי

כנגד עבדאללה אבו רחמה תלויים 3 אישומים המתייחסים ל-3 אירועים שונים שהתרחשו במהלך הפגנות נגד הגדר ונגד הכיבוש בבילעין בשנת 2005.

ראשון עלה לדוכן העדים עד ההגנה שי אפרתי (מס' 3) שנטל חלק בהפגנות באותה עת ונכח מקרוב בהתנהלותו של עבדאללה ובהתנהלות כוחות הצבא. מדבריו עולה כי ב-15.7.05 - המועד שבו מואשם עבדאללה בתקיפת חייל - ערכו חלק מן המפגינים, ובהם הנאשם והעד, מיצג שבו נשאו על כתפיהם מתקן כבד משקל. לדברי העד, הנאשם היה "כבול" בתוך המתקן כל העת, גם בשעה שנפל ארצה, ומכאן שלא תקף אלא הותקף.

באירוע השני - ב-17.6.05 - נערך מיצג שבו נשאו המפגינים מצבות קלקר. במהלך ההפגנה נעשה שימוש במכשיר הצעקה, החיילים רדפו אחר המפגינים לכיוון הכפר וירו לעברם. ראטב, אחיו של עבדאללה, נפגע מכדור ספוג, ועבדאללה עצמו הגיע למצב של ספק עילפון. העד עצמו נעצר באותו יום, יחד עם הנאשם ואחיו, אך שוחרר למחרת מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

לגבי האירוע השלישי, ב-9.9.05, שבו מואשם עבדאללה בהפרת עוצר, סיפר העד כי על אף העוצר הרחוב היה הומה אדם וגם התומכים שבאו מחוץ לכפר לא התבקשו לעזוב את המקום.

גם בחקירה הנגדית חזר העד וטען שבאותה עת דובר בהפגנות בלתי אלימות שלא נזרקו בהן אבנים.

שני עלה לדוכן העדים עד ההגנה שי כרמלי פולק (מס' 4) אשר צילם את שלושת האירועים. שלושת הסרטים המתעדים את שלושת האירועים הוגשו לבית המשפט כראיה, וחלקים מהם הוקרנו באולם בית המשפט.

החלטה: הצדדים יגישו סיכומים, ומועד הכרעת הדין ייקבע בנפרד.

יחד עם שני העדים ומספר פעילים שהשתתפו בהפגנות בבילעין המתנו לסיום הפסקת הצהריים.

תיק: 3336/09 - אדיב אחמד חסן אבו רחמה, בן 37, תושב בלעין - עצור חודשיים

השופט: רס"ן אמיר דהאן

תובע צבאי: סרן עדי נוי

סנגורים: עו"ד גבי לסקי ועו"ד נרי רמתי

דיון חוזר: בקשה לשחרור בערבות

קרובי משפחה הנוכחים: אשתו ואחיו (לשאר בני המשפחה לא אופשר להיכנס)

אדיב, חביב ואנרגטי, התקרב עוד לפני כניסת השופט לאולם אל עבר המבקרים, לחץ את ידי כל אחד מהם והודה על התמיכה. הוא הוחזר מהר מאוד למקומו. מיד לאחר כניסת השופט אדיב נשא דברים באופן ספונטאני ואמר שהוא אב ל-9 ילדים, ומאחר שנותרו רק ימים ספורים עד תום חג הרמדאן הוא מבקש לחזור הביתה.

הדיון נסב על אפשרות המרת המעצר בגין הסטה ליידוי אבנים בשחרור בערבות, וזאת לאחר ששוחרר בידי שופט, אך ונותר במעצר משהתקבל ערעור התביעה. באותה הזדמנות שונה כתב האישום, יחד עם הגשת הערעור, מיידוי אבנים להסטה ליידוי אבנים, שהוא אישום חמור בהרבה, כך ששחרור בערבות נעשה קשה להשגה.
 

השופט המיומן, האדיב והתיאטרלי-משהו הסביר את הבקשה לדיון חוזר: "הצגת נימוקים מדוע לא לדחות על הסף את בקשת השחרור ממעצר בהיעדר עילה".

הסנגורית מנתה עילות לשחרור המבקש ממעצר ובהן משך המעצר עד לדיון הראשון (1.11.09) המתקרב למשך המאסר שעלול להיגזר בגין עבירות אלו, אם יורשע; תיקונים חוזרים של כתב האישום והגשת חומר ראיות שהנאשם לא נחקר עליו, דברי נאשמים אחרים שאינם מחזקים את טענת ההסטה ומידע מעורפל מפי מפלילים.

התיק נדחה לעיון ולמתן החלטה ליום 17.9.09.

בתום הדיון שנמשך כשעה אמר אדיב "דיברתם שעה שלמה ולא נתתם לי לדבר".

מאחר שצוות בית המשפט היה אמור להתכנס לטכס ראש השנה, ביקש השופט שלא להחזיר את אדיב לבית המעצר, והבטיח לשמוע אותו פנים אל פנים בתום הטכס.

ב 21.9.09 נאמר לנו ע"י עורכי הדין המייצגים את אדיב אבו רחמה, שב 17.9.09 ביהמ"ש לא קיבל כל החלטה בעניינו, והוא ממשיך לשבת במעצר.