עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

בוקר+אחה"צ

באנו להיות נוכחות בדיונים על עצורי בלעין ונעלין -  דיון אחד התקיים בבוקר, האחר אחה"צ.

בוקר

מוחמד עבד אלכרים מוצטפא חטיב - תיק 3599/09 - ת.ז. 851611053

תושב בלעין

השופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

התובעת: סרן יעל כהן וגון

סנגור: עו"ד נרי רמתי

מוחמד חטיב שוחרר בערבות ב 17.8.09 לאחר שהתברר שהאישום של "יידוי אבנים" היה מוטעה ולא מבוסס, כי בתאריך שבו מפלילו ציין שהוא השתתף בהפגנה וזרק אבנים, הנאשם בכלל שהה בחו"ל.
 

בדיון של היום הכריז הסנגור שיש לו טענות מקדמיות לכתב האישום. לטענתו, כתב האישום מנוסח באופן כללי מדי ומתבסס אך ורק על דברי המפליל שאמר שהנאשם "עשה דברים".

אין התייחסות לזמן שהדברים נעשו ולא לפעילות האינדיבידואלית של הנאשם. הפעילויות המיוחסות לו יכלו להתבצע בכל עת ב 35 השנים האחרונות עד לפברואר 2009 [שאז החלו המעצרים הכבדים של תושבי בלעין]. המפליל אפילו לא טען שהוא לא יודע מתי התבצעו הפעילויות, הוא פשוט לא נשאל. כנגד אישום כזה לא ניתן להתגונן, אומר הסנגור. אי אפשר להביא אליבי או עדי הגנה שיסתרו. לגבי העבירה של "זריקת אבנים" שמיוחסת לתאריך ספציפי [בכתב האישום לפני שתוקן], אפשר היה להתגונן ולהוכיח, שהנאשם שהה בחו"ל בתאריך הספציפי.

הסנגור מביע את אותה ההסתייגות לגבי "מי" [פעל], היות שכתב האישום מתייחס לחברי 'הוועדה העממית נגד הגדר' כולה, בזמן שהתביעה כלל לא 'סגורה' על מי הם החברים בוועדת הגדר. בכתב האישום נגד אדיב אבו רחמה יש רשימה של חברי הוועדה, אך שמו של הנאשם מוחמד חטיב אינו מופיע בה. אין יכולת ספציפית לקבוע מה המעשה הפלילי שעשה הנאשם... מדובר באמירה כללית... נאמר כל הזמן "במסגרת פעילותו כחבר בוועדה"... במסכת העובדתית מייחסים לנאשם פעם "הפרעה לחייל", פעם אחרת "ביצוע שירות להתאחדות בלתי מותרת"... ואם נניח שהוא אכן חבר בוועדת הגדר... הרי שהוועדה לא הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת... במקום זה מייחסים לו "ביצוע שירות בחזית העממית[לשחרור פלסטין]"  שהיא אכן הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת... לאור כל אלה, טוען הסנגור, אי אפשר להתגונן נגד כתב אישום זה. על כן הוא מציע כי ביהמ"ש יעיין בחומר הראיות לצורך הכרעה בטענות המקדמיות.

התובעת מבקשת להגיב בכתב תוך מספר ימים.

התיק נקבע לישיבת תזכורת פנימית [בלי הנאשם]. לא נקבע מועד לדיון הבא.

אחה"צ

עבדאללה אסעד עמירה - תיק 4353/09 - ת.ז. 85305652 , בן 18,

תושב נעלין

השופט: רס"ן מייקל בן דוד

התובעת: קמ"ש רוסטיסלב פסק

הסנגור: עו"ד נרי רמתי - ממשרדה של גבי לסקי

האישום: זריקת אבנים בהפגנה של תושבי נעלין ביום ו'

אחיו הבכור נוכח באולם.

הסנגור מבקש את שחרורו של הנאשם - התובעת מתנגדת.

טיעוניה: היא מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. הנאשם הודה במקרה אחד של זריקת אבן וזיהה את עצמו בתמונה שצולמה בידי חייל. היא מבססת את עילת המעצר על החלטת ביהמ"ש הצבאי לערעורים אשר קבע כי מי שמואשם בעבירה של יידוי אבנים, צפוי להיעצר עד תום ההליכים. ועוד היא טוענת שזריקת אבנים הפכה למכה באזור, "שכן מידי יום ו' אנו שומעים על הפגנות רבות ליד הישוב נעלין."

הסנגור מבקש לשמור לו את הזכות לעיון חוזר של החומר היות שחסר חומר חקירה בתיק.

הנאשם נחקר בידי השב"כ, ואין שום תיעוד על החקירה הזו.

ועוד: אינו רואה שום זיהוי ודאי של הנאשם בתמונה שעליה מצביעה התובעת, ורק על סמך התמונה נקבע שיש ראיות שהוא זרק אבנים... ואם אכן זרק אבן, אז זה היה לעבר הגדר, ולא לעבר מכונית נוסעת או לעבר החיילים שהיו במרחק 400 מ', כך שמעשיו אינם מתאימים לפסיקת ביהמ"ש לערעורים שהתובעת הציגה. יתרה מזאת, מרשו סובל מפיגור שכלי, נשלח לבדיקה פסיכיאטרית שקבע שעל הנאשם להיות בהשגחת השב"ס. אין מקום לטעון למסוכנות של הבחור, ובעיותיו הנפשיות צריכות להביא לשחרורו.

אחיו של הנאשם מבקש את זכות הדיבור: אני מוכן לקחת אחריות על אחי ומבטיח שלא ייצא מהבית לתהלוכות... אחי סובל מפיגור שכלי, ונאלצנו לשלוח אותו לבי"ס מיוחד ברמאללה...

אני מבטיח לקחת עליו אחריות. אתם יכולים להכניס אותי לכלא אם הוא שוב יהיה בהפגנות.

השופט: משיב לתביעה שציטטה את ביהמ"ש לערעורים ומזכיר לה קביעה חוזרת של ביהמ"ש הצבאי לערעורים "כי כל בחינה חייבת להיות אישית ופרטנית ונובעת מעניינו האינדיבידואלית של הנאשם..."

הוא סבור שבמקרה הזה יש מקום לשחרור הנאשם "בשל נסיבותיו האישיות"... כי  נדרשת השגחה מיוחדת במאסר וכן בשל העובדה הגלויה לעיניו מהתנהגותו של הנאשם, כי ככל הנראה סובל מפיגור קל, וכי אחיו מוכן לקחת את מלוא האחריות עליו.

הוא מורה על שחרורו בתנאים הבאים:

• - הפקדה במזומן של 7500 ₪
• - ערבות של 2 ערבים בסך 10,000 ₪ כ"א. אחד הערבים יכול להיות אחיו
• - צאתו של הנאשם מכפרו בכל יום ו' מהשעה 8:00 ועד 16:00 [השעות בהן מתקיימות ההפגנות]. אחיו ייקח אותו לקרוביו בשכם מידי שבוע.
• - התחייבות להתייצב לכל הדיונים בעניינו.

בדיקת הערבות נקבעת ל 8.9.09 (האח אמר לנו שאין באפשרות המשפחה לשלם סכום כזה).

התובעת מבקשת עיכוב ביצוע השחרור של 72 שעות לשם שקילת הגשת ערר.

החלטת השופט: מורה על עיכוב ביצוע החלטת השחרור עד יום א' 6.9.09 בשעה 12:00.

אם תחליט התביעה לא לערער, יש לשחרר את הנאשם.

התיק נקבע לישיבת הקראה ב 1.10.09 בפני השופטת ריבלין-אחאי