קלנדיה, יום ב' 24.12.12, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחות)
24/12/2012
|
אחה"צ
15:30 ברחבת האוטובוסים, ביציאה הדרומית מהמחסום, חנו מספר מכוניות משטרה.  השוטרים עמדו לידן ועיכבו מכוניות פלשתיניות בדרכן צפונה לרמאללה.  לא היה ברור מה חפשו.  נתניה ירדה לנסות לברר.  היא דיווחה שהרכבים עוכבו רק לכמה דקות והורשו להמשיך לדרכן.  המנקים שהיא שאלה לגבי האירוע אמרו לה שזו התנהלות רגילה, אבל אנחנו לא ראינו דבר כזה בעבר.
שוב פעם היו מעט מאד אנשים בשעה זו בתוך המחסום.  שני מסלולים היו פעילים.  חמשה אנשים, נשים וגברים, "נכלאו" באזור הבידוק של מסלול 3.  האנשים צעקו על החיילת בחלון שבדקה ניירות והחיילת צעקה וגידפה אותם בחזרה.  כיוון ששום דבר לא התקדם האנשים המעטים שהמתינו בחוץ לתורם התעצבנו גם הם.  היה לא נעים.  טלפנו לחמ"ל לבקש עזרה ואמנם תוך מספר דקות הכל הסתדר והחיילת שחררה את האנשים ונתנה להם לעבור לירושלים.  אח"כ סגרו את המעבר לכמה דקות, כנראה כדי שהחיילת והחייל שלידה יירגעו.  כך התקדמנו כמעט לראש התור ורק שני אנשים היו לפנינו.  אבל האישה הראשונה שנכנסה לאזור הבידוק שוב התחילה לצעוק על החיילת והחיילת לא נשארה חייבת, ושוב פרצה מהומה.  ניסינו להרגיע את הרוחות והחיילת העבירה את האישה הצועקת. כאשר שאלתי אותה מה קרה החיילת אמרה שניסתה לעבוד ביעילות ולכן הכניסה 5 אנשים בו זמנית לאזור הבידוק, אבל אז התבלבלה ולא זכרה על הניירות של מי מהם היא כבר הסתכלה, אז קראה לכולם לחזור ולהיבדק מה שגרם להם לכעוס ולהתפרץ בצעקות עליה.  נו, נו! אפשר היה לחשוב שתלמד את הלקח ותעבוד יותר לאט אך מסודר – אך לא.  בשעה 16:30 שוב שמענו צעקות וקללות, הפעם במסלול 4.  כאשר ניגשנו לראות התברר שאותה החיילת במרכז הבלגן, כנראה שיש לה פיוז קצר.  הפעם הופיע שוטר עם מאבטח גס רוח שהתעמת עם נתניה. 
הדיווח של נתניה:
פיליס הייתה עסוקה עם אישה והבת שלה שאיבדה את תעודת הזהות שלה.  ולי היה נדמה שאני שומעת צעקות מתוך המחסום פנימה.  עזבתי את השלוש והלכתי לבדוק מה קורה.  באזור הבדיקה במסלול 4  עמדה אישה שצעקה וקללה את החיילים ודרשה לדבר עם שוטר.  היא אמרה שהחיילים העליבו אותה, אבל כיון שלא הייתי נוכחת כאשר הכל התחיל אין בידי לומר אם זה נכון או לא.  הייתה לי הרגשה שראיתי אישה זו במקרה דומה כבר בעבר.  היא הייתה כבת 30 או 40, לבושה היטב ודוברת אנגלית מצוינת.  מאז הבנתי שלא טעיתי ובאמת ראיתי אישה זו במצב דומה כבר קודם.   לא שמעתי תגובת החיילים וברור שהם נעלו את הקרוסלה כדי שלא יוכלו אנשים נוספים להיכנס.  ניסיתי להרגיע את האישה ודברתי איתה דרך הסורגים.  אמרתי לה שהיא תרע את מצבה אבל נדמה שזה רק הרגיז אותה עוד יותר.  ניסיתי לברר מה בדיוק קרה אבל אי אפשר היה לקבל ממנה פרטים.
בסוף הגיע שוטר יחד עם אחד המאבטחים האזרחיים.  השוטר טיפל באישה, אבל איש הביטחון, שלא היה  מוכן לתת את שמו, היה גס רוח ונראה כאילו רצה לדרדר את המצב כי הוא גידף את האישה וצחק ממנה. 
לדאבוני, השוטר לא נזף בשומר ורק המשיך לדבר עם האישה.  קראתי לשומר ואמרתי לו שהתנהגותו ושפת הדיבור שלו לא התאימו לתפקיד שהוא ממלא. הוא ניגש לסורגים איפה שעמדתי והתחיל לצעוק עלי שהוא לא חייל אלא אזרח ושלא אני ולא אף אחד אחר יוכל לעשות לו משהו ושלא יעזור להתלונן עליו כי אף אחד לא ישים לב לתלונה ושאין למי להתלונן.  דיווח זה נאמן למה שקרה.  הייתה לי הרגשה שלולא הסורגים בינינו, השומר היה תוקף אותי כי הקצף כבר יצא לו מהפה.  כל זה קרה בשעה 16:25.  הלכתי לקרוא לפיליס אבל היא עדיין הייתה עסוקה עם שתי הנשים.  כאשר חזרתי הפלשתינים שעדיין עמדו בתור ספרו שהשוטר בדק לאישה את תעודת הזהות ונתן לה ללכת לירושלים.  לא הצלחתי לגלות את שם השוטר.  הייתי רוצה להתלונן של המאבטח שמייצג עבורי כל דבר רע שידוע לנו על אנשי הביטחון האזרחיים האלה.  האם ידועה למישהו הכתובת לתלונה שכזו?
ראינו שתי נשים ניגשות לדבר עם החייל שבבודקה בסככה הצפונית ושאלנו אותן אם אפשר לעזור.  השתיים, שגרות בכופר עקב מעבר לחומה, מחזיקות תעודות כחולות של תושבי ירושלים.  התברר שהבת, מורה בבית צפאפה, איבדה את ארנקה בבוקר ופחדה שבלי תעודת הזהות שלה לא תוכל להגיע לעבודה.  החייל בבודקה אמר שבקלנדיה, בשעה זו, כבר אין שוטר שיוכל לעזור ואמר להן לדבר עם משטרת נווה יעקוב.  טלפנו עבורם למשטרה אבל גם בנווה יעקוב רק המחשב ענה ואי אפשר היה להגיע לשוטר בשר ודם.  היום טלפנו לשאול את האימא מה קרה ואיך הבת הסתדרה והתברר שיש אנשים טובים!  מישהו מצא את הארנק והחזיר אותו עם כל התעודות, הניירות והכסף!  אלחמדוללה!!!