מגרש הרוסים, ירושלים - יידוי אבנים, סכנה לבטחון האזור

צופות: 
רוני המרמן, טובה שיינטוך (מדווחת)
07/09/2009
|
בוקר

מגרש הרוסים
 

השופט: שלומי פרידמן

חוקרי המשטרה: ואפי קבלאן (מייצג את המשטרה בתיק הראשון שטופל היום - תיק פלילי),

עו"ד ג'לאל עוידה

עורכי דין:  פהמי שקיראת, מאמון חשים
 

5 תיקים - אחד פלילי, 2 של מנועים ו 2 של קטינים בני 17.

השופט מגיע ב-10.45, ורק אז מתחילים בהארכות המעצר.


התיק הראשון
הוא של מנוע, המיוצג ע"י פהמי שקיראת.

המשטרה מבקשת 15 ימי מעצר נוספים לצורך חקירה.

החשדות:  פעילות צבאית ועוד דברים נלווים, בעיקר פעילות צבאית.

עו"ד פהמי שואל: האם הפעילות הצבאית היא חשד כללי או יש חשד מסוים?

התשובה: בעיקרון זה אירוע מסוים.

נשאלות השאלות השגרתיות, וניתנות התשובות השגרתיות: "הכול כתוב בדוח החסוי".

בשלב זה השופט מבקש מאיתנו לצאת, כי העצור המנוע עומד להיכנס. הוא מזכיר לנו שכבר בעבר ביקש מאתנו לצאת בשלב זה של הדיון.

אנו מציגות בפני השופט פרידמן את מסמך הקדם-בג"ץ האומר שלמען פומביות הדיון מומלץ לפתוח את הדיון במנועים בפנינו.

כאן מתערב החוקר המשטרתי עו"ד ג'לאל עוידה ומודיע לשופט שלנוכח החלטת הבג"ץ הוחלט להשאיר אותנו נוכחות לאורך כל הדיון, למען פומביות הדיון.

השופט מבקש לציין בפרוטוקול שנשות WATCH נוכחות.

השופט פרידמן מסביר לעצור מה היה בדיון עם עורך דינו, ומבקש לדעת אם יש לו מה להוסיף.

העצור אומר: כבר סיימתי להגיד כל מה שידעתי. השופט מתעלם מטענה זו, וממשיך בדיווח על הדיון עם העו"ד.

החלטת השופט:

לאחר שעיינתי בחומר החסוי מצאתי כי יש חשד סביר המיוחס לחשוד. כן מצאתי כי ישנה התקדמות בחקירה מאז ההארכה הקודמת. נחה דעתי כי ישנה תוכנית חקירה הגיונית וסבירה, המצדיקה את הארכת מעצרו של החשוד לתקופה המבוקשת. לשם החקירה היעילה ברור שהחשוד חייב לשהות בין כותלי בית המעצר. על כן אני מורה על 15 ימים נוספים.

התיק השני גם הוא  של מנוע  מפגש עם עורך דין עד 10.09. החשוד נעצר ב 3.9.09.

המשטרה מבקשת 22 יום.

הסנגור הוא פהמי שקיראת.

העצור חשוד בפעילות תומכת טרור ונגד ביטחון האזור. הוא לא קושר את עצמו לחשדות.

עו"ד שקיראת שואל שאלות, והחוקר מפנה לדוח הסודי ברוב המקרים.

החוקר מסכם: מדובר בחשדות חמורים מאוד. אנו ערים לעובדה שחומרת החשדות אינה עילה למעצר, אבל מדובר בחשוד המסוכן לביטחון הציבור, ולכן יש עילה למעצר".

העצור מוכנס אחרי שהסנגור יוצא. השופט פרידמן מסביר לו מה היה בחלק הקודם של המשפט, ושואל אותו אם יש לו מה לומר.

העצור (כבן 50) שואל: למה 22 יום? מבקש רחמים.

השופט עונה: פה אין רחמים.

החלטת השופט פרידמן:

החשוד נעצר ב 3.9.09, ומאז הוא מנוע מפגש עם עו"ד.

השופט: החוקר הציג בפניי את חומר החקירה, ובו מידע סודי, שממנו עולים חשדות כבדים מאוד מאוד מאוד, שלפיהם ביצע החשוד עבירות חמורות.

מצאתי כי קיים חשד  סביר המיוחס לחשוד.

החלטת השופט: השופט לאחר שעיינתי היטב בדוח הסודי ובחומר החקירה התרשמתי כי אין מנוס אלא להיעתר לבקשת המשטרה במלואה לשם השלמת החקירה המתוכננת, אני מורה על מעצרו עד ה 28.9.09.

תיקים שלוש וארבע הם של שני נערים בני 17, שהוגדרו על ידי השופט פרידמן כקטינים. הנערים הם מבתיר שליד בית לחם. נעצרו ב 3.9.09.

החשדות: זריקת אבנים והפרת סדר.

בשני המקרים המשטרה מבקשת 18 ימים.

מייצג אותם עו"ד מאמון חשים.

עו"ד חשים רוצה לדעת אם הקטינים שייכים לארגון כלשהו: לא;

האם החשוד מסר גרסה במשטרה?: כן.

העו"ד מסכם שהעבירה היא קלה יחסית -  זריקת אבנים - וגם מסרו גרסה במשטרה. צריך לקצר את תקופת המעצר.

השופט פרידמן מתרעם על ההתייחסות הקלה לעבירה כה חמורה, המסכנת חיי אדם: אבן פוגעת יותר מכדור שלא פוגע במטרה. הוא שואל את הנער: כזה כיף לזרוק אבנים?

הוא מסכם: מחומר החקירה שהונח בפניי מצאתי כי קיים חשד סביר המיוחס לחשוד. (שתי ההחלטות  על שני התיקים דומות מאוד.) מאידך, בגלל גילם הצעיר של החשודים לא מצאתי לנכון להיענות לבקשת המשטרה במלואה. אני מורה על מעצר של 8 ימים נוספים.