קלנדיה, יום ד' 12.12.12, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת)
12/12/2012
|
אחה"צ

 

רק אחרי שעה ועשרים דקות של עיכוב עברה ילדה מתייסרת מכאבים את המחסום בדרך לבי"ח במזרח ירושלים.

"צריך לנתח אותה בבטן," אמר נהג האמבולנס.

חסרת אונים שכבה הילדה הקטנה, מחוברת לצינורות ומכשירים, חלקם גלויים וחלקם סמויים מהעין, מכוסים בשמיכה שרק בליטה גבוהה במרכז גופה רמזה על קיומם.

כשדרשו החיילים מאמה לעזוב את הבת כדי לפתוח את התיקים ולהציג לראווה את תכולתם להוכחה שאין בהם פצצות, יבבה הקטנה בקול חלוש:"" mama… mama…

 

בזמן הארוך שעמדנו במגרש החנייה הפנימי של המחסום וחיכינו לאמבולנסים שיחברו זה לזה ראינו איך מנעו מתושב מזרח ירושלים להעביר ברכבו (נושא לוחיות זיהוי ישראליות) שני עצי הדר צעירים והוא נאלץ לשוב על עקבותיו.

ראינו יהודי חרדי שכבר הגיע לצדו הפלסטיני של המחסום והחיילים מיהרו לעצור אותו, להעמיד אותו על טעותו ולהנחותו לשוב על עקבותיו.

ראינו שלוש נשים שהובילו ילדה משותקת בכיסא גלגלים, שנאלצו בכוחות משותפים להרים את העגלה על המדרכה ולעבור אל צדו האחר של המחסום תוך בצוע לוליינות בין גדרות ומחיצות כי השערים המיועדים לנכים אינם נפתחים.

ראינו איך שוטרות מג"ב מובילות לצדו הפלסטיני של המחסום חמישה פועלים פלסטינים, שנתפסו בירושלים ללא אישור עבודה ורק כשהיו בטוחות שה"עבריינים" חצו את הקו המדומה המפריד בין המותר לאסור השיבו להם את תעודותיהם.

 

ראינו גם שורה ארוכה של אמהות, נשים, אחיות וילדים, שטרם בגרו, חוזרים מביקור אסירים בכלא עופר. לא ראינו אבות, בעלים, אחים או ילדים שבגרו.

- האם צערם של אלו פחות משל נשים ופחותים געגועיהם?

 

וראינו גם שהשלימו את החסר בקטעי החומה המקבילה לחומת ההפרדה כדי שהשביל שבין השתיים יאפשר לכוחות צבא לצאת בהסתר ממתחם המחסום אל הפילבוקס שממנו הם מכוונים את הצולפים  לעבר הצעירים הפלסטינים, בימים של מחאה כמו אלו שחווינו זה מקרוב וכאלו שעוד נכונו לנו.