בית פוריכ, חווארה, עוורתא, יום ד' 28.11.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
תמר סוברן,עליה שטראוס (מדווחת)
28/11/2012
|
בוקר

תרגום: תמר סוברן

 

 

9:00 נכנסנו לגדה המערבית דרך מעבר שומרון. עברנו את צומת זעתרה. הכל היה שקט. לא ראינו חיילים.
גם מחסום חווארה היה שקט והתנועה זרמה.
עברנו בדרך את מחסום עוורתא בעבר הוא היה מחסום מאוד גדול בו עברו סחורות בשיטת "גב אל גבinfo-icon". עכשיו הוא ריק ובלתי מנוצל כמו המחסום הגדול בחווארה. מחסום בית פוריכ היה פתוח ובשלב זה ריק. הדרך לאלון-מורה הייתה בעבר דרך "ליהודים בלבד" עכשיו היא פתוחה לכל סוגי הרכב, אבל הנחנו שלא פתוח עד הישוב ממש.
נסענו לעוורתא. הרבה חנויות ובתי עסק סגורים ונעולים. הם מתקשים להתחרות בחווארה ובשכם. שמענו את זה מבעל חנות מכולת קטנה פתוחה שעצרנו בה לשתות ולדבר. שאלנו את בעל החנות מה דעתו על ההליכה של אבו מאזן לאו"ם. הוא לא נראה מתעניין במיוחד : "אם משהו טוב יקרה בעקבות זה לחיי היום יום שלנו – אז טוב" הוא אמר "אין לנו תקוות גדולות". הוא אמר גם שהוא לא מרוצה מאבו מאזן ש"לא עושה כלום בשבילנו, אנחנו רק רוצים לחיות ולהתפרנס בכבוד. העולם הערבי נותן לנו כסף? המנהיגים לוקחים את הכסף ובורחים, ולפלסטיני הממוצע לא נשאר כלום". קנינו קופסת עוגיות מתורכיה, שקית קטנה של צ'יפס תוצרת שכם, ושני בקבוקי שתייה מתוצרת "תפוזינה" מישראל. נסענו לחווארה לאכול  פלאלפל. 
הנסיעה ברחוב הראשי בעוורתא לא הייתה קלה. ציוד כבד עסק בחפירת תעלה לאורך הכביש הראשי. סברנו שמדובר בביוב, שכנראה ממומן בכסף אירופי. זה ישדרג במקצת את חיי התושבים בכפר. לקחנו טרמפ שתי נשים ונער צעיר שהיו בדרך לחווארה. הנשים לא שמעו מעולם על מחסום ווטש כארגון, אבל זכרו נשים ישראליות שעמדו פעמים אחדות במחסום בכניסה לשכם.

עזבנו  ב11:10 דרך מעבר אליהו.