דרום הר חברון, חברון, יום ב' 3.12.12, בוקר
הכל שקט בכביש 317. האם שוב לא יהיה על מה לדווח?! אל חשש, אין רגע דל.
חברון
גם חברון נראית מנומנמת ב-9.00 בבוקר. רק נראית.
נסענו לתחילת ציר המתפללים, ליד האנדרטה לזכר דרור וינברג ופיקודיו.
על קיר אחד הבתים נכתב:"כשערבי מת יש לי יום חג". צילמנו את הכתובת בעבר.
אדם שגר שם מספר על שגרת ימי שישי שבת: נאסרת התנועה לתושבים הפלסטינים, רק המתנחלים מורשים לעבור ועל הגגות ובפיל בוקס נמצאים חיילים.
"מה דעתך על הכרזת מדינת פלסטין?" אנחנו שואלות. אינשאללה, יבוא שלום. הוא מחייך.
בכל המחסומים אין מעוכבים
.
כיתת חיילי נח"ל עוברת במחסום בית המרקחת לאיזור H1 .
"למה הם עברו לשם?" שאלנו.
חייל סבלני עונה שלא שמע את התדרוך אך בטוח שיש סיבה, אולי הם מחפשים מישהו.
"אני בעד המדינה," הוא אומר.
"גם אנחנו," אנחנו עונות, "ובדיוק בגלל זה אנחנו כאן."
מבטו השואל מעיד שלא בדיוק ירד לסוף דעתנו אך ממשיך להיות מנומס.
מ' נהגנו מזעיק אותנו לרכב כי שמע ברדיו 'קול פלסטין' על הצתת מכונית וכתובת "תג מחיר" בדהריה. אנחנו ממהרות לרכב.
בדרכנו ליציאה מהעיר, אנחנו רואים עוד כתת חיילים, הפעם בציר המתפללים, משם הם 
נכנסים גם כן לשכונות H1. משהו קורה בתוך השקט של הבוקר בחברון.
בשמי כביש 60 הבלון מרחף.
נסענו לכניסה לדהריה. קרוב מאד למקום ההצתה שהיתה לפני חודש, שוב מכונית שרופה על יד בית.
על גדר האבנים מרוסס: "תג מחיר! מזל טוב ל...." (לא ברור)
מישהו בא "לחגוג" עם הפלסטינים.
הדיירים מספרים שהאישה שמעה ב-3 לפנות בוקר את ההצתה, אך לא ראו דבר. חגית מדווחת לאוהד חמו ושולחת תמונות.
אם לא יהיו מספיק נושאים למהדורת החדשות, ידע על כך כל עם ישראל.
המשטרה הישראלית היתה, השאירה בידיהם העתק תלונה ומספרי טלפון להתקשר במידת הצורך.
הם לא ממש יודעים מה לעשות עם זה. גם לנו אין מה להוסיף מלבד להסביר את פשר הניירות. צלמי עיתונות נוספים מגיעים, מראיינים ומצלמים.
כרוניקה של כיבוש. כרוניקה של טרור ואלימות מתנחלים.