דרום הר חברון, חברון, יום א' 2.12.12, בוקר
מעבר סנסנה-מיתר
כשהגענו בשעה שבע הפועלים עברו. האווירה בצד הפלסטיני היה רגוע. אחד מבעלי הדוכנים הסביר שמוטי, מנהל המעבר, מאפשר להעמיד את הדוכן על משטח בטון פנימה מהכביש. מוטי מוערך. זכה לכינוי "מוטי-מותק".
דרום הר חברון
המשכנו בדרך סוסיא-טוואני (317) ליד מוצב נ.ג. 840 , לפני הכניסה לשטח A1, ניצבת יחידת כפיר ועוצרת רכבים לפרקי זמן קצרים. רכב אחד היה מעוכב כ-40 דקות. ברכב היה פעוט ו-3 מבוגרים. הבדיקה ככל הנראה התארכה מכיוון שהנהג נתפש פעם כשב"ח בישראל. "אנחנו רגילים" אמר הנהג. "היום זה כלום, לפעמים מורידים אותנו..." ולא רצה להרחיב על המסכת שלפעמים עוברים. אנשים חוזרים על עקבותיהם כשמבחינים במחסום. הוא סיפר ששנים אינו יכול לגשת ולעבד את אדמתו כי מתנחלים ממצפה יאיר אינם מאפשרים וזורקים אבנים. הצבא מגן על המתנחלים. הגיש תלונה למשטרה אבל לא נעשה עם זה דבר. לאה מסרה לו טלפון של "יש דין".
נסענו בדרך דהרייה כדי לראות במו עיננו את הגרפיטי שהשאירו מבצעי תג מחיר לאחר ששרפו מכונית. הצילום שלי לא הצליח, אבל צוות טלוויזיה הנציח את הגרפיטי ואת המכונית השרופה לאחר שנתפשה חוליית פורעים.
מוחמד הסב תשומת לבנו להריסות המבנה (ראו הדוח של חגית משבוע שעבר) ללא צורך 
בציון תג מחיר פרימיטיבי. פשוט – הוצאת צו הריסה חוקי. איפה היה צוות טלוויזיה לתיעוד ההריסה והקמת האוהל? ואת מי זה מעניין...
חברון
חברון כמו חברון. החנות של עאבד סגורה. אין סימני בנייה על הגג. התייאש כנראה. דגלי כחול-לבן מתנוססים ברחוב השוהדא. את הבינלאומיים לא פגשנו כי הגענו אחרי שהילדים כבר נכנסו לבית-הספר.
בכניסה לקריית ארבע צדה את עיננו כרזה של תנועת בן-ארי/אלדד: תנו לצה"ל לכסח, עם תרגום לערבית.
מיטב הסגנון הבריוני.