סיור בכפרים: דראט, סוסיא, דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 26.11.12, בוקר

צופות: 
יעל אגמון , חגית ב' (מדווחת)
26/11/2012
|
בוקר

 

אורח – רון ברקאי

0830  - 1330

 

כללית – לא רואים  צבא היום ושגרת הכיבוש נמשכת בכל עוזה.

מעבר מיתר

ארבעה אוטובוסים של משפחות אסירים בדרכם החוצה, מגרש החנייה מלא והרבה אנשים מבקשים את סילביה.

 

כביש 317

נכנסו לבית הספר בסוסיא הפלסטינית – עבדו שם על הדרך ויחסית קל לנסוע שם. על הגבעות פורחות סתווניות ועשב חדש – חגיגה לכבשים.

מורי בית הספר מתלוננים בצדק שבוקר בוקר, בדרכם מיאטא לבית הספר, יורדים חיילים (עכשיו כנראה חיילי מילואים) ומעכבים  אותם. בכל פעם מחדש מבקשים את תעודות המורה שלהם ותמיד צועקים. צריך להיות שם בסביבות שבע וחצי  - נשתדל. מנהל בית הספר היה ברמאללה היום והמחליף שלו הביא אלינו ילדה שפחדה להסתכל לנו בעיניים. אבא שלה ואימא שלה חטפו מכות ממתנחלים!! שום חיבוק של ישראלית אחרת לא עוזר במקרים האלה.

 

כביש  356

נכנסו לכפר דראט - קצת אחרי המזבלה ולפני צומת זיף.  אתמול הרסו שם בית מפואר, בן שישה חודשים. בתים אחרים בסביבתו קיבלו צווי הריסה עוד ב-2004  ושום דבר לא קרה. מאחורי הבית ההרוס עומד גן ילדים, כל הכפר נמצא בקשר עם עורך דין מבית לחם  שמטפל בעניינים האלה שלהם.  "ההיגיון" שמאחרי ההריסה הוא שהבתים שבנויים על קרקעות פרטיות לא קיבלו אישורים כי הם מעבר לתכנית המתאר של הכפר.... אך לכפר אין תכנית מתאר. ומישהו באמת חושב שאם היו מבקשים אישורים היו נותנים להם ? על הסיבה האמיתית אפשר ללמוד בקישור הבא :http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1873365#.ULNHNXiSAS4.facebook

נפגשנו עם אנשי המקום שסיפרו לנו שהבוקר היה שם ג'יפ לבן של המינהל האזרחי וצילם את כל בתי השכונה.

השארנו את מספרי הטלפון שלנו למקרה ויקרה שם עוד משהו והמשכנו בדרכנו.

 

חברון

הילדים  יוצאים מבתי הספר... שוב רואים את מראה עגלות הנכים של הבנות מבית הספר אל פאחייה  ואת המורות  בפשפש שבמחסום תרפ"ט  .. אין חדש תחת השמש וחוץ מסיור של אוהדי מתנחלים אין גם תיירים.

הלב נחמץ.