אבו דיס (הפשפש), ירושלים, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ה' 29.11.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רחל מ., שוש ה., מיכאלה ר. (מדווחת)
29/11/2012
|
בוקר

 

 

כללי:  

שבוע לאחר סיום עמוד ענן, והערב צפוי אבו-מאזן להגיש לאו"ם את הבקשה להכיר בפלסטין. ניכרת מתיחות בקרב כוחות הביטחון. אצל הפלסטינים – אדישות והצמדות לשגרה.

 

6:45 שיח'  סעד

 

 עוברים מעטים, רובם ילדים שעוברים ללא בדיקה. השרוול ריק מרבית הזמן.

7 דקות לשעה 7:00. קבוצה של כעשרים גברים יורדת לשרוול. אבל הם ימתינו שם עוד 7 דקות, כי בהיתר הכניסה שלהם, סוחרים, כתוב כך. בינתיים מצטבר תור גדול. המגנומטר מצפצף בפראות, אי-אפשר לדעת אם מישהו שכח מטבע בכיס או שבגדי החורף צופנים בחובם אביזרי מתכת. ושמא אולי גם סכין או ...

בשעה 7 מתחילים הסוחרים לעבור. כנראה לפני-כן הם טרוריסטים, אך  כמו בסיפורה של סינדרלה השעון הופך טרוריסט לאיש חף מפשע. העיקר הביטחון! התור עמוס. האם לא היה הגיוני לאפשר את מעבר הסוחרים כשהמחסום היה ריק ולהימנע מהעומס המקשה על העוברים והבודקים כאחד? 

 

7:30 מעבר הזיתים

 

נוספה גדר מתכת לפני מתחם המחסום בצד הישראלי. לא ברור מה תפקידה. אולי לקבלן גידור כלשהו יש קשרים מיוחדים במשרדים המתאימים כדי לזכות במכרז לעבודות מיותרות.

במחסום עצמו רק מסלול אחד מתפקד,  כמובן שנוצר תור. כשנפתח מסלול נוסף התור מתקצר מאוד.

הושטתי את תעודת הזהות שלי והתקדמתי. אך אחד החיילים קרא לי לבדיקה נוספת. לאחר עיון מעמיק בתעודה  שאל אם אני יהודייה. טענתי שזו שאלה לא רלוונטית ואמרתי שאני ישראלית. בתגובה סגרinfo-icon החייל את הקרוסלה ועיכב אותי (ובאותה הזדמנות את כל האנשים שעמדו אחריי.) הוא טלפן בקדחתנות ולאחר דקות ספורות נתן לי לעבור ללא הסבר נוסף.

 

כיכר צה"ל

 

מג"בניקיות בודקות תעודות של נשים ערביות.