ג'בע (ליל), קלנדיה, יום ג' 13.11.12, אחה"צ

קלנדיה:

יומיים לפני ראש השנה המוסלמי כשממתקי חג בשלל מוצעים למכירה ויום לפני תחילת ההתקפה הרצחנית על עזה, ישבתי לקפה עם תא'ר, סטודנט באוניברסיטת ביר-זית.

לא קל לת'אר לתת אמון ולהתיידד עם אישה יהודיה. דודו נרצח באינתיפאדת אל-אקצה בבית-עומר. ת'אר מספר ששבעה כדורים חוררו את ראשו וסבו גם הוא נרצח בידי חיילים ישראלים בטרם ת'אר נולד. "הרוגים זה עניין שבשגרה אצלנו" הוא אומר.

.ג'בע:

על תפקידי החיילים במחסום סיפר מפקדם:

1.     למנוע מיהודים את הנסיעה לכוון קלנדיה – כי שם זה שטח A, אסור וגם מסוכן. הבחור לא באמת מכיר את מפת השטחים ולא יודע איפה מתחיל ונגמר שטח Aוגם לא מוכן לקבל את הצעתי להביט יחד במפה אלא אומר:"אבל יש (לפני המחסום) המון שלטים".

2.     להיות זמינים ולהגיע לכל אירוע הפרות סדר באזור.

3.     לעשות "רשת דייגים" לפי התראות המתקבלות בקשר. ז"א: לעצור כלי רכב מסוים, בצבע מסוים, מדגם מסוים ולבדוק אם המבוקש המסוים בתוכו.

4.     למנוע העברת אמל"ח שעלול לשמש מחבלים לבצוע פגועים בישראלים.

בכל הזמן שעמדתי מול המחסום, בין פיצוח גרעינים ללגימת מיץ, עצרו החיילים רכבים בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות בלבד, היפנו אותם לצד המחסום ובדקו ניירות ותכולת תא המטען.

הדבר היחיד המשותף לכל המכוניות היה שהן חדשות ומהודרות.