בית לחם (300) הצד הפלסטיני, יום ו' 10.8.12, בוקר
בית לחם (הצד הפלסטיני)יום שישי הרביעי לרמדאן
08:30 -11:30
כללי: הכביש המוביל למחסום נחסם למעבר של מכוניות פרטיות לטובת התחבורה הציבורית. בתור עמדו אוטובוסים רבים שהעלו נוסעים בזה אחר זה ונסעו לכיוון העיר העתיקה. המכוניות הפרטיות המעטות מאוד, שקיבלו אישור מעבר בכל זאת, היו בדרכן לקבר רחל.
מסלולים: כנראה כלקח מהשבוע שעבר, השבוע הוקמה גדר הפרדה, שמנעה את הלחץ בכניסה ל"כלובים". שער "נס הרמדאן" היה פתוח ושימש למעבר הנשים. כל זמן שהותנו במקום היה שער הברזל פתוח למעבר לנכים ולמתקשים בהליכה.
הסהר האדום:שוב חשוב לציין את היעילות והמסירות של מתנדבי הסהר האדום.
המשטרה הפלסטינית: נראה שהפנימו את לקחי יום השישי האחרון והיתה נוכחות הרבה יותר גדולה של שוטרות ושוטרים וקצינים של המשטרה הפלסטינית.
הכוחות הישראליים: החיילים, המ"צדיקים, המג"בניקים, חיילי המת"ק והשוטרים הכחולים פעלו באופן מכבד ומתחשב. מג"בניקית אחת שהרימה קול, נקראה מהר מאד לסדר ע"י אחד הקצינים.
המשמרת: השטחים שבהם הצטופפו הצעירים בשבוע שעבר נחסמו. זה הוריד את המתח ומנע פרובוקציות. ע"פ ספירה (לא שלנו)כל חצי שעה עברו כ-2000 נשים וכ-1500 גברים. השבוע היתה הקפדה יתרה על מניעת המעבר מגברים מתחת לגיל 40. קשה לחזות באכזבה הקשה על פני מסורבי המעבר. נראה היה כי מספר העוברים גדל מאוד מהשבוע שעבר, אך לא היה כל עיכוב במעבר ולא נדרשו יותר מ-20 דקות מקצה אחד עד ליציאה מהקצה השני. גברים מבוגרים וזקנים לא נדרשו גם השבוע לעבור דרך הבנין ועברו יחד עם הנשים מחוץ למחסום.
נער חירש אילם, כבן 15, שבא בגפו למחסום, ישב בצד מוןקף במספר מג"בניקים דוברי ערבית
ושוטרים פלסטיניים, שניסו לברר מיהו והאם פרט לחירשות יש לו עוד בעיות. כולם ניסו לעזור ולבסוף הוא חזר לבית לחם.
בתחילת המשמרת פנו אלינו אנשי האו"ם שהיו במקום ושאלו האם שמענו על התנכלות לעיתונאים זרים. שאלנו את כל מי שיכולנו, פלסטינים וישראלים האם המקרה מוכר להם ונענינו בשלילה. מאוחר יותר הופיעו שתי עיתונאיות מאירלנד "שהתנפלו" בשצף קצף על נתניה בטענה כי "אנו מסייעות לכיבוש" בעצם נוכחותנו במקום. תהינו אם יש קשר בין השמועה לאירוע הזה.
סיכום: התרשמנו כי מספר העוברים השבוע היה גדול מהשבוע שעבר. הצבא הפיק לקחים מהקשיים שהתעוררו בשבוע שעבר ושינה את מסלולי המעבר בהתאם, מה שהקל על המעבר באופן ניכר. המעבר התנהל במהירות, יחסית למספר הרב של העוברים.
בגלל סיבות אישיות עזבנו מוקדם.