עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים
במהלך כשעתיים של דיונים באולם 2 הופתענו לגלות שרוב העצירים שהתייצבו לדיון היו מהכפר סילואד ליד התנחלות עפרה. משיחה עם המשפחות ועם עו"ד אכרם סמארה מתברר כי 110 אסירים ועצירים מכפר סילואד יושבים היום בכלא. כמחציתם נעצרו במחצית השנה האחרונה. מר סמארה דיווח גם על מספר גבוה מאוד של עצירים/ אסירים כולל קטינים ממחנות הפליטים ג'ילזון שליד התנחלות בית-אל וקלנדיה.
שופט : רס"ן שלמה כ"ץ
תובעת : סרן אורית פרגי
סנגור : עו"ד אכרם סמארה
חשודים: 1) עאהד עבד אלחמיד חאמד ת"ז 851074690 תיק 3370/09
2) מחמוד עאהד מוחמד חאמד ת"ז 852371152 תיק 3375/09
3) כאמל עבד אלחמיד ת"ז 949956536 תיק 3376/09
4) עודי עומר חאמד ת"ז 852241884 תיק 3377/09
מדובר ב- 4 חשודים ב"ניסיון לגרימת מוות".אם מדובר באשמה כה חמורה, כיצד נסביר את העובדה שהחשודים נעצרו בבתיהם באישון לילה כשהם נמים את שנתם בשלווה, כפי שתיאר אבי אחד החשודים. לדבריו פריצת הצבא הביתה הייתה כרוכה בשבירת מרפסת ,ניפוץ זגוגיות וכו'. אותו אב סיפר שהוא קבלן שבנה את התנחלות רימונים ואת התנחלות עפרה .היום הוא חולה ובנו העציר הוא המפרנס. המשפחה לכן במצוקה כלכלית קשה. בדיון הייתה צריכה להתקיים הקראה של כתב האישום ,אולם הסנגור ביקש דחייה על מנת שיוכל ללמוד אותו ולהגיב עליו. ההקראה נדחתה לסוף אוקטובר. בגלל הרמדאן והחגים היהודיים דיון זה כרבים אחרים נקבע לעוד חודשיים. בישראל/פלסטין לא רק האדמה, לא רק המים - גם הזמן מתחלק אחרת : כמו בג'ונגל בכוח ,על פי תכתיב של החזק, שהוא מטבעו זמני.
מדחת מוסא גראדאת ת"ז - 852011568 תיק 3063/09
נאשם ב"זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש" עצור לראשונה כבר חודשיים.סנגורו הוא עו"ד חאג' מופיד.
מדובר בצעיר, סטודנט לרפואה בקפריסין, מכפר שעיר בדרום הר חברון. (כך למדנו מאימו). לנגד עינינו התנהל מחזה קטנטן שיגרתי ומוכר מאוד : עציר שצריך להחליט בו במקום אם הוא נכנע ומודה באשמה שעד כה כפר בה בתוקף, ומסכים לעסקת הטיעון המוצעת לו ,או שהוא מתעקש על חפותו והאמת שלו במחיר של חופש, כסף ומשחק עצבים מסוכן עם השב"כ.
שופט : מודה?
מדחת מדבר בתחילה עם סנגורו בכעס רב, ואז הוא פונה בצעקה ממש אל השופט :
מה להגיד?!
שופט : רוצה לנהל משפט? יש בעיה עם הוצאות, לא...?"
מדחת בכעס אצור ובוטה מודה.
השופט בהחלטתו אומר :"אני מתיר לנאשם לחזור בו מכפירתו".
אתם מבינים ?! השופט ה"נדיב" וה"אנושי" מתיר למדחת גראדאת למחוק את עצמו, את המעט שנותר בו: כבודו, מצפונו, רצונו - מיטב אישיותו. חודשיים הוא עמד על חפותו עד שהיום נשבר בפרהסיה בחוסר אונים, והשופט ממרום כיסאו מואיל בטובו להתיר לו להישבר, להיות עלוב נפש ,סמרטוט רמוס ,בעיני עצמו ובעיני כל העולם. השופט בוודאי שב הביתה מרוצה מאוד, "נחה דעתו" מיכולתו "לצרוב את תודעתו" של עוד פלסטיני. אשר על כן, גם אנו נחה דעתנו :הבנאליות של הרוע שרירה וקיימת בביהמ"ש הצבאי עופר.
גזר הדין :3 וחצי חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו (חודש וחצי נותר), 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנה , קנס
בסך 2500 ₪ , או חודשיים מאסר תמורתו.
שוחחנו עם האם לאחר הדיון, ומתברר שהמשפחה תתקשה לשלם את הקנס. גם בתוך האולם התנהל דיון מר עם הסנגור בעניין גובה הקנס. שוב אנו חוזרים ומעלים את גודל הבעיה של הקנסות הכספיים הגבוהים המושתים על משפחות האסירים הפלסטינים. ברור כשמש שהקנסות הגבוהים הללו, בנוסף לעונש המאסר, נועדו לא רק לפגוע עוד בכיס הפלסטיני, שפגוע ממילא, אלא גם לממן את המערכת שלוכדת , מענישה ומחזיקה בהם. יש להניח שבבוא היום יהיה מי שיתבע כספים אלה ממדינת ישראל.
הדיון בעצורי בילעין
לאור גל המעצרים הנרחב בכפר בילעין , נערכים כאן דיונים תכופים ודחופים . זהו הדיון השני .היה דיון אתמול, וצפוי אחד מחר ונוספים בשבוע הבא. מאבק נמרץ של הסנגורים להציל את המאבק של בילעין מידי הצבא שרוצה בשבירתו.
להלן חומר רקע :
יש עניין רב ישראלי ובינלאומי במאבק הלא אלים שמנהלים תושבי בילעין כנגד הגדר וגזילת אדמותיהם. להלן קישור לויקיפידיה ובו סיפור המאבק של בילעין :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9F
תושבי בילעין עתרו לבג"ץ נגד הגדר וזכו - לפני כשנתיים !!. המדינה היא זו שאינה מקיימת את הכרעת בג"ץ לשנות את תוואי הגדר. מדובר בביזיון בית משפט מתמשך.
להלן קישורים :
http://www.haaretz.com/hasite/spages/977694.html
על ההפגנות העממיות הלא אלימות בשיתוף עם ישראלים ובינלאומיים המתקיימות מידי יום שישי זה 4 וחצי שנים להלן קישור לסרטון:
http://www.youtube.com/watch?v=IS229YmbKwU&feature=related
בשבועות האחרונים ביצע הצבא הישראלי פשיטות ליליות על הכפר.כיום עצורים 18 תושבים ביניהם קטינים.הצבא לא מסתיר את כוונתו לשבור בכל מחיר את המאבק האזרחי של תושבי בילעין שכבר הופך לאגדה. להלן קישור לסירטון המתעד פשיטה כזו:
http://www.youtube.com/watch?v=ko9uoacB3YE&feature=player_embedded
הוכחה אחת לכוונות הצבא ראינו היטב על שולחן התובעת ,יעל בר יוסף (האחראית על תיק בילעין גם כשמופיעים תובעים אחרים).שם הייתה מונחת חוברת גדולה שעל כריכתה הלבנה כתוב באותיות קידוש לבנה בשחור :
חוברת הפללות -- הפגנות בילעין
מתברר שהחוברת מכילה צילומים מן ההפגנות שנועדו להפליל את העצורים.
שופט : רס"ן אמיר דהאן
תובעת : רס"ן יעל בר יוסף
סנגור : עו"ד נרי רמתי (ממשרדה של גבי לסקי)
חשוד 1 מוחמד עבד אלכרים מוצטפא אלחטיב ת"ז - 851611053
חשוד 2 עיסא מחמוד עיסא אבו רחמה ת"ז - 954903647
חשוד 3 עבדאללה אחמד עיסה יאסין ת"ז - 850836586
חשוד 4 חאלד שווכת עבד אלראזק אלחטיב ת"ז - 911065944
חשוד 5 מוצטפא שווכאת עבד אלראזק אלחטיב ת"ז - 853889236 - קטין
חשוד 6 מוחמד שווכת עבד אלראזק אלחטיב ת"ז - 85475044 - קטין
חשוד 7 עבדאללה מחמד עלי יאסין ת"ז - 854414786 - קטין
מדובר ב-7 עצירים , 3 מהם קטינים בני 16, שנחטפו ע"י הצבא מבתיהם באישון לילה ב- 3.8.09 .
הדיון הראשון לאחר המעצר התקיים אתמול ה- 4.8.09 .
להלן תמצית הדיון :
מבחינת התביעה "מדובר בפרשה אחת", כפי שמלמדת חוברת ההפללות המונחת ליד התובעת. הצבא אינו מסתיר כלל את כוונותיו. הסיפור החל ,לפי הסנגור, לפני חודש במעצרם של 2 ילדים בני 16 .הם הפלילו במהלך חקירתם קטינים ובגירים, כולל העצורים שלפנינו. ועתה, לדבריו, "נוצר כר שופע של הזדמנויות לעצור את כל תושבי הכפר", אך במיוחד נמצאים על הכוונת חברי וועדת הגדר, שמוחמד אלחטיב (1) נימנה עליהם. כמו"כ הוא משמש מזכיר המועצה המקומית של הכפר.
הסנגור תקף קשות את מעצרם של הקטינים והפנה ל"חוק הנוער המחודש" בישראל ולאמנות ולמשפט הבינלאומי.
בדיון שבו נכחנו ישבו רק 4 הבוגרים. בקשותיהם לשחרור ממעצר או חלופת מעצר נדחו. לגבי כולם השופט מצא שיש ראיות "בוטות", "מגוונות" ,"מוצקות", אשר "מקיימות... חשש לביצוע עבירה של יידוי אבנים". רק לגבי מוחמד אלחטיב, חשוד 1 ,שהוא ממנהיגי המאבק , קבע השופט ש"אינו מופלל" בשל טעות בזיהוי. השופט הכריז שהוא מורה על שחרורו. התובעת קפצה: "עיכוב ביצוע"! הסנגור התנגד. התובעת : "שחרורו מסכן חיים". השופט נכנע ועיכב את ביצוע השחרור ב 20 שעות . אם התביעה לא תציג עילה למעצר, מוחמד אלחטיב ישוחרר למחרת ב-14:00. 3 הקטינים לא הופיעו לדיון באופן מפתיע .שוטר הודיע ונימק זאת ב"מצב חירום". השופט אומנם תמה, אך לבסוף החליט לנהל דיון בהיעדרם.