דרום הר חברון, חברון, יום ג' 6.11.12, בוקר
דרום הר חברון
התחלנו בכביש 317 כי שמענו על הריסות באזור סוסיא. לשם לא הצטרכנו להגיע לבסוף, אז נסענו לראות מה קורה במצפה אביגיל. כבר מהכביש הראשי אפשר לראות שממשלת ישראל משקיעה ומשפצת את הכניסה לישוב.
המנופים, המשאיות והפועלים הם פלסטינים. תיאטרון האבסורד במיטבו. רכז הביטחון לא סתם מרשה לעצמו להוביל חומרי בנין ברכבו. בבודקה, בכניסה, השומר הוא חייל צה"ל. ההרחבה החלה.
בצאתנו משם ראינו את רועי הישוב אל מפקרא שנמצא בין אביגיל לצד הדרומי של מעון. הם ביקשו לדבר, ירדנו לבקרם.
הם סובלים כל הזמן מהמתנחלים ומהשלטונות שרוצים להרוס ולגרש גם אותם בתואנות של שטחי אש. חידה היא: למה רק הם מפריעים לאימוני צהל?! האם ישובי היהודים אינם בטווח האש?
הישוב, כאחרים באזור, בנוי ממבנים רעועים ומכמירי לב ומערות, רק ביה"ס והמסגד בנויים קצת יותר, וגם את אלה רוצים להרוס. ביה"ס מיועד לילדים קטנים בכיתות א-ב שלא יכולים ללכת רחוק לא-טוואני.
ראינו את צווי ההריסה, שבינתיים עוכבו. לא יודעים עד מתי. לדבריהם, עניינם נמצא בטיפול עורכי דין. נמשיך לעקוב.
נסענו לחברון.
חברון
בתמונה: רכב הדואר של חברון, רק "רכב פלסטיני כזה מורשה להסתובב ברחובות H2
הכרוניקה השקטה של הכיבוש.
מסלקים את הבטונדות ש"עטפו" את בית המריבה. נראה שמתחילים לסלק את סממני העמדה הצבאית שהיתה שם עד כה, ומתכוננים לאזרוח מחדש. נמשיך לעקוב גם פה.
בעיקול 160 סילקו את הקרוסלה הידועה לשמצה. האם עלינו לשמוח, או שמא עכשיו ישכללו את החסימה עם בודקה מכובדת של מגנומטר?!
נחיה ונראה.
ברחבת החניה של מערת המכפלה עומדים המון אוטובוסים של עולי רגל, נראים מאפריקה.
ברחוב השוהדא, בחלק הקרוב למערת המכפלה, צבעו בצבע אחיד את כל דלתות החנויות המוגפות ומחקו את מרבית הגרפיטי.