קלנדיה, יום ב' 29.10.12, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
29/10/2012
|
אחה"צ

עדיין חג – עיד אל אדחא. לא כמו סוף הרמדאן, אבל די הרבה אנשים גדשו את המעברים בקלנדיה. איך שהגענו, פגשנו אישה עם שני ילדים, בת 12 ובן 10, מחזיקה בידיה תסריחinfo-icon בתוקף ושני קושאנים. האישה הייתה אובדת עצות כיון שהחיילים במסלול 3 סרבו להעביר את הילדים למרות שהיו רשומים בת.ז. שלה והייתה מצויידת בקושאנים שלהם. יחד אתנו ניגש אליה אחד מ"נותני העצות" (המובטלים שמבלים את זמנם בכניסה למחסום). הוא הסב את תשומת לבנו לכך שהשוטר איוון מתקרב לבודקה בסככה הצפונית. כולנו יחד ניגשנו אל איוון והסברנו לו מה הבעיה. איבן הסתכל על ניירותיה של האישה ופסק שאין בעיה – בחג מותר גם לילדים גדולים לעבור על סמך קושאן ובלי תסריח מפורש. הוא הבטיח להנחות את החיילים במסלול 3 בהתאם והורה לאישה להיכנס שוב למחסום. לפני שהלך הסביר לנו שלדעתו מגיע לחיילים פרס על סבלנותם מול כל הכפריים הנבערים (שאפילו אינם יודעים איך לעבור בקרוסלה!) המגיעים למחסום בחג ומועד. מה שנכון, בחג זה נראה שצה"ל סו"ס נערך כהוגן לטפל בהמונים. כל זמן שהותנו במחסום פעלו כל המעברים, ואפילו במעבר מס' 5 (למת"ק ) טפלו באנשים שרצו להגיע לירושלים. לא נוצר תור בסככה הצפונית (הכניסה למחסום) כל אחה"צ. יותר מאוחר תפס אתנו שיחה הקצין האחראי למשמרת והסביר איך ניסו ומנסים לשפר את תפקוד המחסום וכיצד החזיקו את כל המעברים פתוחים במשך כל שעות היום. יש לציין שאפילו מצב התברואה היה יותר טוב. ערמות הזבל נעלמו ורק הריח הרע נשאר.