דרום הר חברון, חברון, יום ב' 15.10.12, בוקר

צופות: 
חגית ב ומיכל צ. מדווחת ומצלמת
15/10/2012
|
בוקר

שגרת חיים במעבר מיתר הריק מפועלים.

 

כביש 60

כביש 60 שקט. כמעט אין תנועה.

בצומת דורה אל פאוור מתנוססים עמודים חדשים של מצלמות לכל מלוא העין.

אנחנו מנופפות לשלום לרואים שאינם נראים. הכל תחת שליטה. "האח גדול"מבסס אחיזתו.

 

חברון

בכניסה לחברון נמשכות עבודות שיפוץ, סלילה גינון.

שטח גדול מוכשר להרחבה ושדרוג של מתחם צה"ל הקרוי 'בסיס החרסינה', על גבעה ממנה נשקפת חוות פדרמן.בחווה נראים אנשים מסתובבים, חזרו החיים לשם.

נסענו לראות מה קורה בבית המריבה, הקרוי בפי המתנחלים בית השלום - כמה אירוני - לאחר כל הפירסומים על ההיתר שניתן ע"י בית המשפט לחזור לשם.

אכן, במקום ישנם רכבים אזרחיים ואנשים. אלה אנשי משרד הביטחון, אומרים לנו החיילים, וממשיכים לוודא שהאנשים האלה ומכשירי המדידה שהם פורקים הגיעו באישור וברשות. בטלפון עונים להם שיש אישור ממפקדת החטיבה.

האזרחים  האלה מיד שולפים מצלמות ומצלמים אותנו. אנחנו מיד מצלמות אותם בחזרה.

הם שולחים חיילים עם מכשירי מדידה למדרון, למרגלות הבית. למה?

חגית שואלת האם יש בכוונתם, לכשיגורו פה, לסלול דרך גישהחדשה הישר מהכביש שמתחתם,

במקום כביש הגישה הנוכחי שעובר ליד בתים ובית קברות.

"מי את?! למה אנחנו צריכים לענות לך?!" הם משיבים בבוז וממשיכים בעבודות.

צריך להמשיך לעקוב.

הכל שקט בשאר אזורי העיר. לפתע, בשעה 10.00, מתמלאים הרחובות בילדים. הסיבה: שביתת מורים. הם יוצאים במאבק על שכרם. מורות מביה"ס קורדובה הגיעו למחסום תרפ"טומצטופפות ליד הפשפש. אנחנו  מחכים לראות אם ההסכם שהן תעבורנה ללא המגנומטר  מכובד ע"י החיילים. לשמחתנו, מכובד. חייל פותח להן את השער והן חוזרות הביתה ללא בדיקת המגנומטר.

אזרחי חברון נמצאים בין "פטיש" הבלגן המוניציפלי ל"סדן" הכיבוש.

עד מתי?