עופר - החזקה וסחר באמל"ח, הארכת מעצר

צופות: 
יהודית שטרנברג עפרה בן ארצי (מדווחת)
28/07/2009
|
בוקר

נדווח על שלושה דיונים בעניינם של קטינים -נערים בני 16-17. כל השלושה מיוצגים ע"י עו"ד ג'ליד איהאב , מטעם המשרד לאסירים של הרשות הפלסטינית.


לצערנו, פרטים חשובים חסרו לנו לשם כתיבת הדוח . הסיבות מפורטות למטה* .

הדבר נובע מכך שבית המשפט הצבאי בעופר היה מעדיף שלא נדווח ,ולכן הוא שם בפנינו מכשולים. בעזרת בני המשפחה הצלחנו לפחות לדלות את השמות ,הגיל ומקום המגורים.

נכחנו באולם הארכות מעצר .לא ידועים לנו שמות השופט והתובע.

סנגור : עו"ד ג'ליד איהאב

 

חמזה מוסא אבו סנן מכפר סורדא, קטין ,עוד לא בן 18 - נראה ילד. הוא עצור שבוע וחשוד בסחר ב"ציוד מלחמתי" הכולל אקדח + 6 כדורים. אותו  "ציוד מלחמתי" נמסר ל"אדם אחר ללא היתר כדין".הניסיון מלמד ש"האדם האחר" ,הוא לא ,חלילה , איזה גוי כמו ישו שכונה "אחר" - אלא איזה סוכן שב"כ .ידוע לכול שאחת משיטות הפעולה של ארגון זה, הממלא את השטחים באנשיו ,היא הפללה על מנת לגייס משת"פים. ייתכן שניסו לגייסו ,הוא סרב ונענש. ייתכן גם ההפך : קודם הפלילו אותו על מנת לגייסו בהמשך.

כך או כך , השופט המכובד הסתמך על "הלכה שנקבעה" ע"י בית המשפט הצבאי לערעורים ו"לא מצאתי לנכון לסטות" ממנה  - כאשר החליט שאין מקום לחלופת מעצר במקרה של החזקת נשק. למותר לציין שמעטות ביותר הנסיבות  בהן ביהמ"ש הצבאי מתיר לפלסטינים "חלופת מעצר".

יאזן אחמד חסיין  מורקטן,

רעף מוחמד אחמד קבאג'ה,

שני קטינים בני 16 מתרקומיה.

הם לומדים באותה כיתה ב"תיכון תרקומיה". הם נעצרו על יידוי אבנים. להלן הדברים שסיפר בטלפון אביו של יזאם על נסיבות המעצר.

חיילים הקיפו את הבית ב- 8.7.09 בשעה  2:30 לפנות בוקר. 10 חיילים נכנסו הביתה .

פרצו ללא התרעה לחדר שישנו בו הבנות כדי לרכז את כל הנשים בחדר אחד.

האב לחיילים : למה אתם עושים ככה?

חייל: זאת העבודה שלנו.

האב : הקטנים והנשים מפחדים !

החיילים הוציאו את האב ובניו- ארבעה במספר - לכניסת הבית. לאחר שזיהו את הבן יאזן ,"לקחו אותו ,שמו לא סמרטוט על העיניים ,קשרו לו את הידיים ולקחו אותו.

אח"כ הם הלכו לבית של החבר שלו, קבאג'ה ולקחו אותו ועוד אחד, עלא  בבסא."

- כך סיפר האב. שלושה בני 16 ,בני כיתה אחת. גם אם השליכו אבנים , יש דרכים אחרות לטפל בכך.אך קודם כל יש להפסיק את כניסת הצבא לתרקומיה. אין צורך בעדות האב , שסיפר לי איך החיילים מסתובבים בכפר בימים ובלילות ,כי ידועה היטב הטאקטיקה של הכנסת הצבא לכפרים במטרה מכוונת להתגרות בתושבים , במיוחד בצעירים, כדי ליצור חיכוך שבהכרח יוביל למעצרים. המערכת - בתי המעצר והמשפט ובתי הסוהר - לא רק שהיא ערוכה ובנויה היטב לקלוט אותם, אלא שבלעדיהם אין לה קיום ולמפעיליה - כולל השופטים - לא תהיה פרנסה. פשוטו כמשמעו. לכן הצבא יוצא למשימותיו השכם והערב כדי לדאוג להזנת המולך האדיר הזה - הכיבוש.
 

באולם 4 שבו ישב השופט רס"ן מנחם ליברמן צפינו בדיון אחד. למרות שנכחנו רק בחלק ממנו (לא נכחנו בהתחלה ובסיום) צפינו בחקירת עד שתוכנה חשוב מאוד.

סנגור : עו"ד ביטון

הנאשם : דאוד אסמאעיל מוחמד אבו שחידם  ת"ז 907599294 , תיק 2064/09

כשנכנסנו לאולם בדיוק הוכנס העד, סאמר זרייר , אסיר לבוש במדי אסיר כתומים בוהקים. העבירה המיוחסת היא גניבת רכב או שוד מזוין, והשאלה היא

אם גם מר אבו שחידם היה שותף לעבירה. העד דיבר עברית קולחת. לנאשם היה צריך לתרגם. העד הכחיש מיד את כל האשמות נגדו באופן גורף בטענה שהעדות במשטרה נלקחה ממנו תחת אלימות, לחץ נפשי, פגיעות וחבלות.

ציטוט : " העדות מהמשטרה שרשם החוקר בן לולו ,היא העדות שלו - שהוא נתן לי...נחקרתי 3 פעמים ולא הודיתי בכלום... אחרי איומים על המשפחה שלי ..האישה והילד...עמדו מעליי ונתנו מכות, מכות... החוקר אמר לי תגיד כן, כן! אז אמרתי בסדר, נגיע לבית המשפט ושם כבר אגיד את האמת... יש דיסקים של החקירה." 

השופט ביקש לקצר וסיכם ש"העד לא מודה בשום דבר".

התובע שאל את העד אם הוא מכיר את הנאשם. העד אמר:"הביאו" לי תמונה של דאוד , זה לא הבן אדם שהראו לי בתמונה."    שופט : "עד עוין ."

נאלצנו לעזוב לפני תום העדות.

---------------------------------------------------------------------------------------

*

1)  לא נמצאו דפי דיווח על הדיונים ,שבהם יש רשימה שמות הנאשמים ,ת"ז שלהם, מספר התיקים האישומים וכיוב'. זוהי חובה שבית המשפט לא עמד בה.

2)  ביתי המשפט הצבאיים מסרבים להמציא לנו את הפרוטוקולים של הדיונים בהם אנו נוכחות מיד בסוף הדיון , כפי שמוסרים לעו"ד. אנו יכולות להשיג פרוטוקול רק בתיאום מיוחד עם המזכירות  ולא באותו יום.