ארתאח (שער אפרים), יום ו' 12.10.12, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
ליאורה שמיר, ורדה צור, אנלין קיש (מדווחת)
12/10/2012
|
בוקר

תרגום: חנה כ.

 

 

משמרת שחר

5:10(!) אנחנו שומעות את הרמקול: "בוקר טוב" (למה מוכרחים להתחיל מאוחר יותר מאשר 5:00?) . כעת אנחנו יודעות שזה רגיל לשמוע הרבה רעש ושקהל גדול מחכה לעבור במסוף. השער המיוחד לנשים סגור. כמה גברים מחפשים דרכים להידחק לראש התור, אך ללא הצלחה. לא נראה שיש חורים בגדר. אך מן המקום שבו אנחנו עומדות איננו יכולות לראות ולהיות בטוחות. אנחנו רואות יותר נשים הבוקר מאשר בדרך כלל. יש הרבה דחיפות והדיפות לפני המגנומטר. אדם אחד חוזר. מאחורי שתי הגדרות אשר מפרידות בינינו הוא מספר לנו שהמעסיק שלו לא חידש את הרשיון שלו, כנראה משום שיום אחד הוא לא הופיע לעבודה(!) הוא לא יכול לחזור דרך הקרוסלות שמסתובבות רק בכיוון אחד, ונשאר עומד ומחכה ונראה אומלל מאד. הבוקר אין נוכחות של הפעילים האקומנים וללא עזרתם עלינו לציין בזכרוננו מישהו בחולצה אדומה; אנחנו מציינים אותו ברגע שהוא נכנס למסוף ומודדים את הזמן ברגע יציאתו מן הצד השני.

5:25 – ליאורה וורדה הולכות לצד היציאה (המערבי) בעוד שאני נשארת לראות כמה זמן זה יקח עד שהפועל המסכן יוכל לחזור הביתה. השטח שבין המגנומטר והקרוסלות, שבו הוא מחכה, מטונף .  זאת האחריות של צוות המסוף. למרות שאני בטוחה שמישהו בתוך המסוף יכול לראות אותי ולשמוע את קריאתי, לא מסובבים את הקרוסלות כדי לאפשר לאיש לחזור. אפילו לא כאשר למשך לפחות חמש דקות ארוכות כל הכניסות נסגרות מסיבה לא ברורה. בסופו של דבר האיש מצליח לצאת: זה לקח יותר מרבע שעה, אך למי זה אכפת-  לזמן של הפלשתינאים אין חשיבות.

5:45 – אני מצטרפת לורדה וליאורה. רק ארבעה תאי בדיקה פתוחים. אנו סופרות כמה פועלים יוצאים בדקה: 40. זוהי מחצית מכמות הפועלים שאנו סופרות בימי ראשון. כמה שוב מתלוננים על הבלגן בכניסה ואחד מראה את חולצתו הקרועה וזרועו השרוטה. לאיש בחולצה האדומה לקח כ-15 דקות לעבור במסוף.

 6:00 - סוף סוף נפתחים עוד שני דלפקי בדיקה.

בצד הפלשתיני (המזרחי) יש עדיין אנשים שמחכים אך הם כנראה הסוחרים שלא מורשים להיכנס לפני השעה 7:00.

במגרש החניה, בשיחה עם כמה פועלים, אנו שומעות שהמשכורת הממוצעת בענף הבניה נעה סביב 250 שקל ליום.  אם מישהו משתכר יותר זה יופיע רק לעיתים רחוקות בתלוש המשכורת שלו, ופירוש הדבר שלבסוף הוא יקבל פחות פיצויים. רשיון עבודה רשמי עולה 1400 שקל (!) בחודש.

מי מרוויח מהכיבוש הזה?!!