חבלה, עזון עתמה, פלאמיה, שבי שומרון, יום ב' 15.10.12, בוקר

06:30  עזון עתמה

בגלל עיכובים בהגעה איחרנו מעט. המון אנשים יושבים כבר בחוץ ומחכים להסעות. התור קצר אולי 30 איש ועד 06:45 כולם עברו. החיילים אומרים שבגלל הארגון מחדש והמצב הפוליטי המעבר מהיר. היה מאוחר מדי כדי להציץ על שער תמר אז החלטנו להראות לאורחת את הבית המבודד של האני בקצה אלקנה.

06:50 להפתעתנו (סתם כי לא חשבנו על כך) הגיעו מיד אחרינו מכונית עם חיילים שפתחו את השער לכביש המערכת ונסעו עליו צפונה. נאמר לנו על ידי איש הבטחון שהם נסעו לפתוח שער אחר. מיד לאחר מכן הגיע איש בטחון של הישוב שהודיע לנו שעברנו לשטח צבאי – ראו השלט! השלט היה מטר אחד מאחרינו.

הגיעו עוד חיילים ואז ב 07:10 איש הבטחון הלך לשער המזרחי של גדר הבטחון לכוון מסחה ופתח אותו. הוא בדק את תעודות המחכים שם ואפשר להם לעבור לתוך אלקנה. חלקם מיד ירדו לכוון השדות ומעט מהם הלכו לכוון אלקנה. עברו 11 נשים, ששה גברים מתוכם אחד צעיר השאר זקנים ו 4  ילדים. 2 בחורים הוחזרו ולא ניתן היה לבדוק למה. חלק מהעוברים היו עם עגלה וחמור וכולם עם ציוד למסיק. ב 07:20 השער נסגר על יד איש הבטחון.

מפליא שהשליטה למעבר היא בידו ולא בידי הצבא. ממתי אנשי הביטחון מחליטים מי יכול לעבור???

07:50 חבלה

יש עדיין כ 20 איש המחכים למעבר, המעבר מהיר מתמיד.

08:45 פלאמיה

באגר טרקטור  תקוע במרכז המעבר. הבעיה היא שאין לנהגו תסריך. החיילים מבררים במת"ק ונאמר להם שאין הוא יכול לעבור. הוא טוען שהוא תמיד עובר וככה זה הסידור. מסתבר שהחיילים דברו עם מישהו בדרגה נמוכה במת"ק. אנחנו מתקשרות לטדסה, לאחר שנהג הטרקטור התקשר לDCO הפלסטיני. טדסה כבר ידע על הבעיה ומיד אישר המעבר לטרקטור.

09:40 נסענו עוד לשבי שומרון, כביש 60, כדי לראות האם הכל שם פתוח ואכן לא היו מעצורים ובמאפיה אשרו לנו שהעכוב היה רק(!)  ביום בו המתנחלים נסעו לחומש.