עופר - נשים

צופות: 
חגית שלונסקי, אמירה כץ
30/06/2009
|
בוקר

אולם 3 :ערעורים

השופט: צבי לקח

התובע: שלומי שניידר


ישיבת הבוקר נפתחה בערר על מעצר של  עבד אל עזיז חאלד  (2543/09 ).

אנו קצת איחרנו בגלל ההקפדה היתרה של הבחורות המשועממות בכניסה לביהמ"ש המופקדות על הבדיקה של גופנו ותיקינו (הן טרחו לחפש את המפקד כדי לשאול אותו אם כרטיס טלפון שנמצא בארנק מותר או אסור בכניסה לביהמ"ש. תשובת המפקד הייתה שאסור).

כתב האישום מייחס לעבד חאלד פעילות במסגרת ארגון טרור. הסנגור מדגיש שהפעילות בה נאשם לא הייתה פעילות צבאית ושאין לו עבר בפעילות ביטחונית. השופט מעיין בתיק של הנאשם "... בינואר שנה זו קרא לתפילה בכרוז מתוך המסגד ".
עוד מציין השופט תוך כדי עיון בתיק "...הודה בחקירה שבזמן מה שהוא קורא "המלחמה בעזה" השתתף  בתהלוכות...".

את ההחלטה ייתן השופט מאוחר יותר.


בשעה 11 הובאה לאולם הנאשמת סועאד ארזיקת , אביה ודודה הוכנסו. במשך שעתיים התנהל ערעור - שהגישה התביעה - על גזר הדין שניתן ב 7.4.09 . 

סועאד נעצרה ב 8.4.08 והוגש נגדה כתב אישום על עבירות של תיכנון לביצוע פיגוע התאבדות. שמיעת ההוכחות במשפט החלה כשנה לאחר מכן, ב 31.3.09  (ראו באתר מחסום ווטש: דו"ח מסכם של המשפט עד לגזר הדין 15.6.2009), ובסופו של דבר הורשעה סועאד בעבירות של מגע עם האויב ובניסיון לשדל אדם להחזקת פצצה. היא זוכתה מחמת הספק מהעבירה - החמורה יותר - של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה. נגזרו עליה 15 חודשי מאסר בפועל (וכן 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 3000 ₪).

את עונש המאסר כבר ריצתה, אך התביעה דרשה לעכב  את שחרורה עד לאחר שמיעת הערעור והחלטת בית המשפט לערעורים.

נציג התביעה פתח בתיאור מפורט וארכני של האירועים שהביאו למעצרה של סועאד ולהגשת כתב האישום נגדה. התביעה מתנגדת לזיכוי מהעבירה החמורה של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה ומנמקת את התנגדותה באותן הטענות שהעלתה במהלך המשפט: סועאד הודתה בקשר עם פעיל ג'יהאד מעזה; היא גם חזרה ושאלה את אותו פעיל כיצד מתקדמות ההכנות לביצוע הפעולה המתוכננת; בעת חקירתה במשטרה ובעדותה בבית המשפט לא הסבירה שהדברים שאמרה בצ'ט לפעיל העזתי לא נאמרו ברצינות אלא במשובה, דיבורים בעלמא; ובעיקר מדגישה התביעה את "היסוד הנפשי של התכוונות פלילית" בהתנהגותה של סועאד. התובע דוחה את אחד מנימוקי ביהמ"ש למתן זיכוי חלקי: שתוכן השיחות וההתכתבות שנמצאו במחשב לא הוצג כראייה בביהמ"ש. על כך עונה התובע שההגנה היא שהייתה צריכה להציג חומר זה כראייה לסתירת טענות התביעה.

ההגנה התרכזה בעיקר בטענה שכל ההתקשרות כביכול עם פעיל ג'יהאד באמצעות האינטרנט הייתה בלתי רצינית, נעשתה בגלוי כצורת בילוי בסלון הבית. והדברים שאמרה סועאד  -באמצעות אחיה - לאלמוני בצ'ט, נאמרו בלא התחייבות, באופן סתמי, כמשאלה ולא כתכנית מכוונת.. כמו כן חזרה הסנגורית על טענתה שלא הובאה שום ראייה שאמנם האדם איתו דיברו האחים היה פעיל ג'יהאד מעזה.

השופט ביקש את טיעוני הצדדים לעונש. ההחלטה תינתן בימים הקרובים.

נעקוב.