קלנדיה, יום ו' 28.9.12, בוקר

צופות: 
אורית דקל, עפרה טנא, נילי פישר, מיכל וינר - מדווחת
28/09/2012
|
בוקר
בשעה 09:00 הצטופפו כמאה איש לפני המחסום. המקום היה מלוכלך וריח חריף של שתן הורגש באוויר. המחסום ההומניטארי היה סגור. פנינו לקצין המת"ק בדרגת סגן משנה שהיה במקום,  וביקשנו שיפתח את המחסום ההומניטארי. כעבור כמה דקות הוא אכן נפתח. כל הנשים עבור במחסום חוץ משתיים שהגיעו ברגע האחרון.
הקצין הסביר לנו כי באותו יום ניתן היתר מעבר במחסום ההומניטארי לכל הנשים ולחולים בעלי אישור,  אך לא לזקנים.  לאחר מכן נפתח המחסום ההומניטארי בערך כל 15-20 דקות ואנו השתדלנו להפנות את הנשים למחסום זה. אנשים שעמדו בתור אמרו לנו כי לולא הייתה משמרת של מחסום ווטש במקום, המחסום ההומניטארי לא היה נפתח וכי בדרך כלל מתירים לעבור במחסום זה רק לגברים ולנשים מעל לגיל 45.   
אדם כבן שבעים ניגש אלינו והסביר שהוא סובל מלחץ דם גבוה וכי קשה לו לעמוד בתור. פניתי לקצין שאמר כי לפונה יש היתר לתפילות אבל אין לו היתר רפואי והוסיף כי "אם יש לו לחץ דם גבוה הוא יכול להישאר בבית". בשעה 09:30 שוב הצטופפו כמאה איש לפני המחסום הרגיל אך לאחר חמש דקות כל המחכים נכנסו  פנימה.
גבר צעיר עם תינוקת בת כמה חודשים פנה אלינו וסיפר כי עליו להביא את ביתו לבית החולים מוקסאד. הקצין אמר שיש צורך באישור מבית החולים וכי אפשר להמציא אישור כזה. כעבור כמה דקות הגיע סבה של התינוקת שהיה בידו אישור. הסב והתינוקת הועברו דרך המחסום ההומניטארי.
משפחה עם ילדה בגיל עשר, ילד בגיל שבע ותינוקת כבת שנה נגשה אלינו. האב הציג לנו אישור מבית החולים הדסה והסביר כי ביתו הבכירה חולה בלוקמיה, לבן יש בעיה ברגל וכי עליהם להגיע לבית החולים. פנינו לקצין והוא טען כי אמנם יש בידם אישור ללוות חולה, אבל חסר רישום של שמות הילדים על האישור כנדרש. הוא הבטיח לברר את הנושא. רק כשעה מאוחר יותר, בשעה 10:40, לאחר פניות חוזרות ונשנות שלנו,  הורשתה המשפחה לעבור את המחסום. בשעה זו כבר כמעט לא נותרו אנשים לפני המחסום.