מגרש הרוסים, ירושלים - הארכת מעצר, מנועים (ממפגש עם עו"ד)

צופות: 
טובה שיינטוך, רוני המרמן (מדווחת)
25/05/2009
|
בוקר

מגרש הרוסיים

היום באנו מצוידות בתשובה של המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים על פנייתנו

לקדם-בג"צ בעניין מניעת נוכחותנו בדיונים על הארכות מעצר בבית המשפט הצבאי בירושלים, מגרש הרוסיים.

המשפט החשוב במסמך:  "מודגש בהתייחסות עקרון פומביות הדיון כעקרון מרכזי, ומצוין בה כי על פני הדברים, בדיונים סביב שאלת מעצרו של חשוד מנוע מפגש עם סנגורו, ובהעדר הוראה

על סגירת דלתיים, אין מקום למנוע את נוכחותו של מי שאינו בא כוחו החשוד."


השופט התורן היה משה לוי וחוקר המשטרה יצחק יעקובוב.

סנגורים:  שקיראת פהמי ומאמון חאשים.


החשוד הראשון היה מנוע מפגש עם עו"ד והתבקשנו, כרגיל, לצאת מהאולם. הראנו לשופט את המסמך שבידינו והוא התעמק בו. גם איציק הביט בו. השופט החליט שהטיעון של עקרון פומביות המשפט הוא משכנע ונכון ושאנחנו יכולות להישאר באולם. איציק ניסה להתנגד אבל לא באופן נחרץ, ואנחנו שמענו את הדיאלוג האבסורדי בין הסנגור שמנסה לקבל מידע על החשוד ובין נציג החקירה, שמפנה את העוה"ד אל הדוח הסודי שבפני השופט. כשהסנגור יצא, איציק ביקש מאתנו לצאת גם כן. השופט הזכיר לו שישנה החלטה להשאיר אותנו באולם ואיציק היה מזועזע והמום.
"כל מילה שהן ישמעו כאן תצוטט באינטרנט! זה מסכן את מהלך החקירה!"

חשבתי שמדובר בחלק הדיון שהסנגור נוכח בו. אף פעם לא היה מדובר בנוכחות בדיון עם החשוד לבד!"

השופט ניסה להרגיע אותו - אך ללא הצלחה.
"אני אסגור דלתות!" צעק איציק.

"אתה צריך עילה!" ענה השופט. 
איציק ביקש להתייעץ עם הממונה עליו ויצא בכעס רב.

כעבור 20 דקות חזר, לחש כמה מילים לשופט והזמין אותנו להישאר.
בדיון זה רק אימתו את שמו המלא ואת פרטי האישים של החשוד. נתנו לו אפשרות לדבר.

"לא עשיתי כלום!" היה כול מה שאמר.


בתיק הבא היה שוב מדובר בחשוד מנוע מפגש עם עו"ד. 

הפעם איציק היה יותר מוכן וביקש מהשופט לנהל דיון בדלתיים סגורות כדי "לשמור על ביטחון המדינה". השופט הסכים. הרגשנו חשיבות גדולה כמסכני ביטחון המדינה, ואחרי ששמענו את הדיאלוג האבסורדי בין הסנגור וחוקר המשטרה, השתכנענו סופית שאין עילה לא רק לדלתיים סגורות, אלה בכלל למעצר עצמו של החשוד! אבל יצאנו.

(כאן אולי כדאי לציין שאיציק ביקש לא לקחת את הצעדים שהוא נוקט כמכוונים אישית נגדינו. אנחנו מאמינות לו.
האויב האמתי שלו הוא עקרון פומביות הדיון, ואנחנו רק השליחות.)

נעקוב אחרי התפתחות העניינים,  נבדוק את ההתייחסות של שופטים שונים, ונצפה לריבוי הדיונים בדלתיים סגורות!