בג"צ - עסקת טיעון, סכנה לבטחון האזור

צופות: 
עפרה בן-ארצי (מדווחת)
20/05/2009
|
בוקר

 

דיווח מביהמ"ש העליון : בג"ץ דחה עתירה נוספת של ד"ר ע'סאן חאלד

השופטים :  א. א. לוי , א. גרוניס , ח. מלצר

עוה"ד העותר:  עו"ד מוחמד עאבד

נציגת המשיבים :  עו"ד אמיר אילאיל

מתורגמן:    לא היה

 

תיק מספר : 3908/09

השופט ח' מלצר : "הוא דוקטור למשפטים ,הוא לא מבין מה זה להודות בעובדות?! ...הוא הודה בהיותו פעיל בחמאס..."

משפט זה מקפל בתוכו את הבנאליות של האדנות וההשפלה, אשר שורה על כל ההליכים המשפטיים שאלפי פלסטינים נאלצים לעבור מידי שנה בבתי המשפט הישראלים, על מנת לשוות מראית עין של חוק ,סדר וצדק למעשים נפשעים המבוצעים בהם בהיותם בני עם הנתון תחת כיבוש. השופט הנכבד משתמש בהודאת העותר, שנעשתה בלית ברירה במסגרת הסדר טיעון במשפט (1) שהתנהל והסתיים בשחרורו, על מנת להצדיק את המשך מעצרו המנהלי ללא משפט (2). למותר לציין שהעותר כבר שילם במאסר, במאסר על תנאי ובקנס כספי. זוהי זריית מלח על הפצעים.

ב- 20.5.09 התקיים דיון בעתירה של ד"ר ע'סאן חאלד לבג"ץ כנגד מעצרו המנהלי אשר התחדש בשלישית והוא מסתכם בשנה וחצי.זה היה דיון שגרתי עם סוף ידוע מראש.
 

תחילה טען עו"ד עאבד. הוא ניסה להתמקד בעובדה ששופט צבאי שיחרר את מרשו עד תום ההליכים בראשית ההליך המשפטי ( 19.3.08) כהוכחה לאי מסוכנותו של מרשו, אולם אחד השופטים התפרץ לדבריו והזכיר את  הודאתו של ד"ר חאלד במסגרת הסדר הטיעון .עו"ד עאבד השיב שזה נעשה בלית ברירה. חשוב מאוד להבהיר כאן שהעותר הסכים להודות במשפט, שהעביר כסף לאגודת הסטודנטים האיסלאמית ,על מנת למנוע מאסר ממושך מסטודנט שלו. אותו סטודנט היה המפליל שלו והעד המרכזי במשפטו. משחזר בו מעדותו המפלילה, הפך הסטודנט לעד עוין. אלמלא העסקה היה הסטודנט צפוי למאסר של 6 שנים .ד"ר חאלד רצה למנוע זאת.  בנוסף, הסדר הטיעון היה מביא לשחרורו של העותר אלמלא המעצר המנהלי.

בסיום דבריו הצביע עו"ד עאבד על נוכחותם של תומכיו הישראלים של העותר באולם. אלה מלווים אותו מראשית מעצרו ומשמשים עדות הסותרת את טענת השב"כ שמדובר באדם המהווה סיכון בטחוני.


אחריו טענה נציגת הפרקליטות. שצף-קצף דיבורה גרם לאחד השופטים להפסיקה משום שהקלדנית לא עמדה בקצב. הוא תהה בהתבדחות אם משקפי השמש הגדולים, שהיו מונחים על ראשה, היו אחראים לכך, והיא השיבה שהם רק נועדו למנוע משערה הארוך ל"היכנס לעיניים", אלא שמשקפי השמש האופנתיים הללו בהחלט לא הועילו לעו"ד א. אילאיל, שעה שעלעלה ופשפשה בניירותיה ולא יכלה למצוא את התאריך שבו יסתיים מעצרו המנהלי של העותר.  ג'מילה , ידידת המשפחה,שישבה באולם לא יכלה להתאפק :


"מה זה כבר חודשיים בחיים של ערבי, מה איכפת לפרקליטה?! וגם מתרגם לא טרחו להביא לו!"
 

ואכן חשוב לציין שלא היה מתורגמן. עו"ד מ. עאבד נאלץ לשמש גם כמתורגמן .הוא נעמד ליד הדוכן שבו ישב ד"ר. חאלד מוקף שומרים, ואז השופט נאלץ לבקש מהם להושיבו כך שאוזנו תהיה קרובה לפיו של הפרקליט-המתורגמן ."קצת יצירתיות ,חברים!" ,אמר השופט. כך הוא תרגם למרשו את טיעוני  הפרקליטה,  אשר דווקא זכרה היטב לחזור שוב ושוב על מנטרת המסוכנות  של ד"ר חאלד.


לבקשת הסנגור ניתן לד"ר חאלד לפנות אל השופטים ולהסביר להם שהוא בעל משפחה

ומרצה למשפטים , שהוא איש של שלום ובן למשפחה שרבים מידידיה ואורחיה הם ישראלים.  .

כאן התבקשו הסנגור והקהל לצאת כדי לאפשר דיון בדלתיים סגורות. או אז התברר שלא פחות משמונה נשות ואנשי שב"כ ישבו בקרב הקהל באולם מאחור. הם הסתגרו עם השופטים והפרקליטה, עדיין מאובזרת במשקפי השמש , כדי להציג בפניהם את החומר החסוי המעיד על היותו של  ד"ר ע'. חאלד "סכנה לאזור".
 

פסק דין (3) שדחה את העתירה יצא עוד באותו יום . כאמור, הסוף היה ידוע מראש ,ולאורו מצטייר ההיתר שניתן  לד"ר חאלד לשאת דברים בפני השופטים, כאקט מתחסד, שלא לומר ציני, אשר שם ללעג את העותר. השופטים מדגישים שפסק הדין התקבל "על פי הודאתו" במשפט; כלומר, הודאה בהליך משפטי שהסתיים ,כאמור, בהסדר טיעון ושבמסגרתו הוא כבר נענש, רודפת ועלולה להמשיך ולרדוף אותו ככל שהשב"כ יחפוץ. בנוסף השופטים מצאו "תימוכין גם בחומר מודיעיני מסווג שהונח בפנינו, ועל כן שוכנענו כי החשש ששחרור העותר יהיה כרוך בסכנה לביטחון האזור, יש לו על מה שיסמוך. אי לכך, העתירה נדחית. ."

שוב עולה השאלה מה הטעם  שפלסטינים יעתרו לבג"ץ, אשר מתעלל בהם פעמיים: לא רק שהם נוחלים הפסד כמעט בכל המקרים, אלא שבנוסף הם  יוצאים לרוב אשמים ומבוזים יותר משנכנסו.

שוב חוזרת התשובה : ביוני 1967 הפרקליט הצבאי הראשי (לימים נשיא בית המשפט העליון),

מאיר שמגר, פתח לכאורה בפני הפלסטינים דלת להיכל הצדק הישראלי. ואומנם דלת זו נטרקת בפרצופם בשיטתיות שהפכה להיות בנאלית כבר 42 שנה, אלא שהכול מתועד לימים אחרים שיבואו, ומערכת משפט זו תעמוד מצדו האחר של המתרס.
 
                                                        ------------------------


 (1)
המשפט ועסקת הטיעון :  http://www.machsomwatch.org/he/30_11_08

     "אשמים" עמ' 34 - 39 : http://www.machsomwatch.org/files/ashemim.pdf 

(2) המעצר המנהלי - החל ב- 3.4.08  למשך 6 חודשים ,הוארך בשנית ל-6 חודשים נוספים.   
ב-31.3.09  הוארך בשלישית ב-4 חודשים עד ה- 30.7.09 .            

 חומר נוסף : "אשמים " (לעיל) , דו"ח מחסום ווטש :   http://www.machsomwatch.org/he/22_5_08

(3) פסק-דין  http://elyon1.court.gov.il/files/09/080/039/o03/09039080.o03.htm