ארתאח (שער אפרים), מעבר תאנים, יום א' 19.8.12, בוקר
שתפו:
צופות ומדווחות:
ליאורה שמיר, אנלין קיש (מדווחת) מתרגם: צ'רלס ק.
19/08/2012
|
בוקר
04:00 הגענו בדיוק בזמן, ובהתחלה לא הבנו מדוע היה שם שקט מוחלט, בלי איש בשטח או במסוף, עד שהבנו כי עדיין חגגו עיד אל פיטר, והכניסה הזו לישראל הייתה סגורה.
יצאנו מהמכונית ובמשך מספר דקות נהננו מתופעה יוצאת דופן של שקט כמעט פיוטי. אך... הפלא ופלא, אם מישהו חשש כי הסתכנו בכך שהסתובבנו כאן, האח הגדול שם עלינו את עיניו המגינות, והמלאך השומר עלינו, בדמות רכב המר צבאי, הגיע מיד. איזו הרגשה נהדרת שארבעת "נוסעי" הרכב מטעם צה"ל – אשר בוודאי דאגו לשלומנו – עקבו אחרינו עד למעבר "תאנים", שם בקשנו לברר את שלומם של הפלסטינים אשר כן בקשו להכנס לישראל. כאשר יצאנו מהמכונית נחקרנו אודות מטרת הביקור. הם לא שמעו על מחסום ווטש...
"אנו משקיפות ומדווחות על מה שאנו רואות פה ב...מה נקרא לזה...גבול?... ולפעמים תוהים לגבי התועלת של המחסומים האלה" --- "האם אתן מבינות מדוע בודקים אתכן בסופר, בשדה התעופה?" --- "אהה, כן, אנו פה בסופר, שכחתי..."
החיילת במעבר ריחמה מאוד על החיילים אשר היו צריכים להתמודד בימים אלה בתנועה רבה יותר מבימים רגילים. אך היא אהבה ממש את תפקידה, והייתה רוצה להיות מועסקת שם בעבודה קבועה. "רק מקרים מיוחדים מורשים לעבור פה במשך עיד אל פיטר. לא נותנים אישורי עבודה או סתם אישורים..."
חג שמח