ג'בע (ליל), קלנדיה, יום ג' 4.9.12, בוקר

צופות: 
עינה פרידמן ואביטל טוך ( מדווחת)
04/09/2012
|
בוקר

06:00 – ג'בע

המחסום ריק משני צדדיו, יש בודקות נטושות ואין כלל חיילים

ולעולם לא מאוחר להזכיר שלא אחת הוצהר שמטרתו של המחסום היא למנוע מישראלים המשך נסיעה לכיוון רמאללה.  אך שני החיילים והחבל הוצבו שם לפני שמצאו סיבה (התירוץ המוצלח הומצא לאחר שירושלמי עם ג'.פי.אס נשלח ע"י המכשיר ישר לרמאללה וניצל הודות לכמה פלסטינים גיבורים שגררו אותו למחסום המכוניות בקלנדיה למרות האיסור לעבור ברגל במחסום ).  

-

המחסום הוקם  במקרה. ואחר כך איש לא ידע איך ולמה הוא הוקם ולכן גם לא ידעו אם לפרקו.

אחר כך המשיך הכל כרגיל, הכל לפי הנוהל והכל לפי החוק -

מי שהקים אותו עבר לתפקיד אחר ומהתפקיד האחר עבר הלאה והיום הוא סגן הרמטכ"ל, או יו"ר חברה ממשלתית ( חשמל? מיםinfo-icon? רכבת? הרכבת הקלה? כביש שש? ).

החיילים נשכחו שם עם החבל  ולכן  נטעו בודקות כדי להגן עליהם מפני השמש והגשם. אחר כך נבנה מגדל כדי להגן על הבודקות, כי כשיש מספר קבוע של חיילים ובודק'ס צריך מגדל. אחר כך נתנו להם תעסוקה, לבדוק מכוניות כדי להחזיק את הפלסטינים במתח מתמיד, חרצו את הכביש משני צדדיו וסללו מפרץ חניה.  במקביל יצא צוו אלוף של שטח צבאי סגורinfo-icon ונשכח במקום, ואחר כך מאמנים שם כלבים והדמיון יכול עוד להפליג. פתאום התפוגג העניין והחיילים נשלחו כנראה לסוסיא. הם עוד ישובו כי חבל לוותר על הבודק'ס.

 

בקלנדיה עצמה עוד יום עמוס מאד שמתנהל ע"י קצין המשטרה ביעילות ובנחישות. הוא אינו נח לרגע, בודק כל תור ומחיש את עבודת הבדיקה. מתברר שאם באמת אכפת אפשר לנהל נכון גם את המספרים העצומים של העוברים. ואם מחזיקים כל הזמן את היד על השערים ועל החיילים הבודקים, גם הפועלים וגם התלמידים והקשישים והאימהות יגיעו למחוז חפצם תוך זמן סביר, ללא התבזות, צער ורוגז. כל שצריך הוא הידיעה שמדובר בשכנים, בבנים, ובאימהות של כולנו.

עד שמונה בבוקר ממשיכים לנהור לקלנדיה המוני אנשים, אך הפעם הם רואים תורים מהירים ושער הומניטרי שנפתח כל הזמן.

בדרך חזרה לירושלים עברנו כרגיל במחסום המכוניות והבדיקה היום (של כל המכוניות) מהירה מאד .