קלנדיה, יום ג' 28.8.12, בוקר
06:00 – רוח קרירה של כמעט סתיו. כאן אין חצבים ולא ציפורים נודדות, רק בטונדות ולכלוך ואבק אינסופי, אך בוקר מעט קריר מזכיר לנו שאפילו כאן יש שינוי.
קלנדיה מקבלת אופי שונה וצריך להתרגל. הסדרים החדשים משנים מהר מאד את ההרגלים של האנשים. התורים לא נעלמו, אך הם מהירים יותר. בכל פעם נוצר תור, לעתים ארוך מאד עד למגרש החניה, אך הוא מתפוגג במהירות יחסית ומיד אחר כך נוצר תור נוסף, ארוך ודחוס, וגם הוא מתפוגג לקראת הבא אחריו. ההרגשה היא שכולם באים יותר מאוחר, מתוך ידיעה שזמן המעבר יהיה יותר קצר. עדיין הרחבה דחוסה מאד במשך כמעט שעתיים, אך יש ביטחון שיאיצו את הבדיקות שבפנים ולא יתנו לתורים להתארך לזמנים בלתי נסבלים. ברחבה הפנימית נמצאים אנשי המת"ק, משטרה, משטרה צבאית,מאבטחים וחיילים. השער ההומניטרי נפתח כל כמה דקות, חזרו חלק מן התלמידים והתלמידות ואנחנו מצליחות להעביר ישישה תוך זמן קצר להפליא.
ברבע לשמונה יש הרגשה שהתורים הסתיימו ובשמונה החלטנו לחזור לירושלים.
במחסום המכוניות – אולי בכל זאת מהפך. זו כבר הפעם השניה שתעודת הזהות נבדקת ומוחזרת תוך שניה אחת וכל התהליך מהיר מאד. מחסום המכוניות התבגר ויום אחד הוא יהיה חיזמה.
תזכורת אחרונה – מחסום המכוניות בקלנדיה הינו אחד ממחסומי הכניסה לרכבים לירושלים. בשל היותו צמוד למחסום הולכי הרגל בקלנדיה חלו עליו עד עתה כללי בדיקה שונים מבשאר המחסומים , אך המכוניות אותן מכוניות והעוברים הם אותם עוברים – מכוניות עם מספר ישראלי, של פלסטינים וישראלים.
לכללים של הבדיקות במחסומי הרכבים שבין הגדה למדינת ישראל יש קשר הדוק למהירות ולנוחיות נסיעתם של ישראלים. הביטחון , שבשמו נערכות הבדיקות השונות והמשונות, מאמבולנסים מעוכבים
ועד למכוניות פרטיות, מקרי לחלוטין.
לדוגמא, מי שנוסע מן הגדה על כביש 5 מאריאל, ייכנס ללא ספק במהירות למרכז הארץ, כי אם יעוכבו שם מכוניות, לא יהיה סוף לפקקים. לאחרונה קראנו ידיעה בעיתונות על פלסטינים שנוסעים למרכז הארץ באוטובוסים. ומה הבעיה - הם לא נבדקים והם גם תופסים מקומות של מתנחלים באוטובוס. לא זכור לי איזו תלונה היתה יותר חריפה, אך ברור שזו דרך מהירה וזולה להפליא להגיע לעבודה.
ובירושלים - פלסטיני תושב ירושלים הנוהג במכונית בעלת רישוי ישראלי, יכול להיכנס לירושלים דרך מחסום חיזמה במהירות וללא כל בדיקה. גם בענאתה הוא יעבור במהירות יחסית.
אך אם נסע אותו פלסטיני תושב ירושלים דרך קלנדיה , יעברו שאר הנוסעים שגם הם פלסטינים תושבי ירושלים במחסום הולכי רגל , אלא אם הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. והוא עצמו ימתין זמן רב במחסום המכוניות , זעקות רמות יבקעו מעליו מתוך רמקול ענק, ולבסוף ייבדקו מכוניתו ומסמכיו כיד הדמיון הטובה על החיילים באותה עת. מכוניתי שלי נבדקה בכל מעבר, אך בנוסף לפתיחת המטען השגרתית לכאורה, נדרשתי לא פעם לחשוף גלגל רזרבי ולפתוח מנוע. ולעתים, לדווח במדוייק על תחולתם של תיקים ולמה הם משמשים .
עתה השתנו הכללים וכבר שבוע שני שאנחנו עוברות במהירות ללא כל בדיקה, רק העפת עין לתעודת הזהות וכמונו, כמובן, כל המכוניות האחרות.
נקווה שזו הפעם האחרונה שמחסום המכוניות מככב בדיווחי הבוקר ואולי לקראת השנה החדשה יקרסו להם המחסומים והחומות.