ענאתא-שועפאט, קלנדיה, יום ד' 15.8.12, בוקר

צופות: 
מרסיה ל., רוני פ., נינה ס. וסבסטיאן ל. (אורח), אוסנת ר. (מתרגמת)
15/08/2012
|
בוקר

05:20 גילינו שהנגישות למחסום קלנדיה הינה רגלית בלבד והשארנו את המכוניות שלנו במרחק מה.

צפינו בחזרתם של מאות אנשים מהתפילה בהר הבית. אוטובוסים עמוסי נוסעים אחר אוטובוסים עמוסי נוסעים הגיעו למחסום. הנוסעים צעדו בשקט, חלקם במשפחות, חלקם לבד, חלקם צעירים, חלקם זקנים, הרבה בבגדי החג החגיגיים. הם עברו דרך מעבר המכוניות ופגשו את האוטובוסים בצד השני, שיקחו אותם לג'נין, שכם ומקומות נוספים בגדה המערבית.

במחסום עצמו, תור האנשים בדרכם לעבודה, פחות ממאה, לא היה ארוך והיינו צריכות לעבור במחסום עצמו היות והרכבים שלנו היו בצד השני. ושם שוב פגשנו את המון האנשים שחזרו מהתפילות. היה כבר 7 בבוקר.

מחנה פליטים שועפט

היות ואוכלוסית שועפט הינה בעלת ת"ז של תושב ירושלים, הרי שהם בעצם כמו כל ירושלמי ההולך לעבודה, לקניות, לבנק, לטיפול רפואי. עובדה זו מקשה לשים לב למה שירושלמי יהודי לא יראה, דהיינו את ההזנחה של שכונת שועפט והמחסומים האימתניים שהם צריכים לעבור כדי להצטרף למציאות הירושלמית האחרת.

למרות שזה חג הרמדאן, הרי שהרחובות מלאי זוהמה והסחר בסמים מתקיים לעניים האדישות של עובדי המחסום, הנמצא סמוך לחומה החדשה ולבית ספר יסודי השייך לעיריית ירושלים.

אף הורה במערב העיר, לא יסכים לשלוח את ילדיו לבית ספר במקום כה מסוכן.

ההמצאות המאיימת של חומות ההפרדה החדשות, יוצרת חרדה היות ואף אחד לא יודע מה יקרה ל80 אלף התשובים.