קלנדיה, יום ב' 13.8.12, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
13/08/2012
|
אחה"צ

כאשר הגענו לקלנדיה, קצת אחרי 3 אחה"צ, ראינו כבר אמנבולנס עומד וממתין בצד הישראלי של המחסום.  נתניה ירדה לברר מה קורה וספרו לה החיילים שאין תיאום, מה שהוכחש ע"י הנהגים גם בצד הישראלי וגם אצל הפלשתינים שהמתינו מנגד בכיכר הצפונית. טלפנתי למוקד תיאום חמ"ל רפואה (02/9977929) והם אשרו שיש תיאום והבטיחו להחיש את המעבר.  תוך דקות ספורות אמנם קראו לאמבולנס להתקדם ואז הוא נתקע שוב במחסום בשמש.  בפנים היה חולה לב ומיזוג האוויר ברכב לא פעל (כי החלונות הו פתוחים כל הזמן).  העמדת הרכב בשמש הירושלמי לבטח לא עזר לחולה שבפנים.

עוד אנחנו בשטח וכבר הגיע עוד אמבולנס מרמאללה.  האמבולנס השני עבר את המחסום די מהר ולא נזקק לעזרתנו.

הערה לגבי האנשים המאיישים את המחסום:  בדרך כלל החיילים מתנהגים בצורה אנושית עכשיו, אבל אנשי הביטחון האזרחים השכירים מתערבים ומקשיחים את תנאי העבודה.  הם עוינים באופן מופגן ומונעים מגע עם החיילים – הם נותנים פקודות לחיילים והחיילים נשמעים להם.  האם האזרחים ממונים על החיילים?  מהו מעמד האזרחים האלה הנותנים פקודות לחיילים?

שמנו לב שמעבר האוטובוסים אינו פועל ואוטובוסים עברו כל אחה"צ דרך מעברי הרכב הרגילים.  זה כמובן גרם לעומס אדיר במעברי הולכי הרגל ואמנם, כאשר סו"ס נכנסנו למחסום, מצאנו המון של כ-200 איש, אישה וילד ממתינים באורך רוח בסככה הצפונית.  בתוך המחסום פעלו 4 מעברים (נדמה שמסלול 5 גם שימש מעבר לירושלים).  ספרו לנו כמה אנשים שאתמול היה יום מיוחד לקראת סוף הרמדן, היום ה-27, ערב ליל אל קאדר, ושהרבה אנשים ירצו להגיע למסגדים על הר הבית.  גם החיילים בחמ"ל, אליהם טלפנו כדי לבקש הקלה בעומס, ספרו כיודעי דבר שזה יום מיוחד.  נשאלת השאלה:  אם לשלטונות היה ידוע שביום זה יהיה עומס במחסום, למה לא נערכו בעוד מועד לפתיחת יותר מסלולים ולהקלה על המעבר? אפילו שלושת המאווררים הגדולים שמתיזים אדי מיםinfo-icon ומקלים על עומס החום עמדו מיותמים וללא שימוש.  כפי שאמרנו היו הרבה מאד נשים וילדים בין הממתינים בסככה והנשים היו לבושות מעילים ארוכים מעל בגדיהם החגיגיים כך שעבורן התנאים היו באמת בלתי נסבלים ועוד חלקן החזיקו תינוקות על הידיים.  נאלצנו להתערב ולטלפן כמה פעמים לחמ"ל ולמת"ק, לבקש עזרה בהעברת נשים שחשו ברע.  כל פעם הופיע אותו קצין מת"קinfo-icon דובר ערביתinfo-icon וביעילות ונחישות העביר את האנשים שנזקקו לעזרתו.  בין היתר הוא העביר גם בחור על קביים, אישה ששוחררה מבי"ח והייתה צריכה להגיע לעזה,  משפחה (אבא, אימא וילד) שהיו צריכים להגיע לבי"ח בירושלים וצעירה בהריון בחודש החמשי שחשה ברע בחום ובצפיפות של התורים בסככה. שאלנו מספר פעמים למה לא פותחים את המעבר ההומאניטרי ונענינו שלא קבלו הנחיות לכך.  מי אמור לתת את ההנחיות?  למי כדאי לפנות בתנאים קשים כאלה?

אחרי השעה 17:00, כשהתורים הארוכים לא זזו כבר הרבה זמן, טלפנו שוב למת"ק לשאול מה קורה. החייל שענה לטלפון אמר שיברר ופתאום נפתח השער וכל ההמון (של כ-200 איש) נכנס פנימה בבת אחת. (אבל אחרי האחרון שוב נסגרו השערים והתורים התחילו להיווצר מחדש....)