קלנדיה, יום ג' 7.8.12, בוקר

צופות: 
עינה פרידמן ואביטל טוך (מדווחת)
07/08/2012
|
בוקר
06:00 – תורים ארוכים עד למגרש החניה
מראות מוכרים, שכמעט שכחנו מהם בחדשים האחרונים
כולם מסתכלים אלינו בחיוך ובמבט של "איפה הייתן, איך הכל חוזר". אך אנחנו מופתעות כמותם. הרי בתקופת הרמאדן המעבר יותר שקט .
אך כולנו גם יודעים שכל שיבוש בתור ובמשמרת יכול לצבור תורים דומים. הכל זז באטיות רבה, שער הומניטרי עוד לא נפתח. טלפונים.
נציגת האקומנים אומרת שזה המצב מ – 05:00, נראה שמשהו השתבש בבדיקות. השוטר האדיב ומאיר הפנים במשמרת לא נראה מודאג ומסביר לנו שכולם עובדים כראוי. רק כשמגיע קצין המת"ק גם הוא מרים כמה טלפונים, מתחיל לנהל את המעבר ותוך שעה כל התור המיותר נבדק והולך לעוד יום עבודה. בשעה 07:00 שקט המחסום וכל מי שבא חלף במהירות.
למחסום המכוניות של קלנדיה משבר זהות מתמשך. בקצרה:
למחסום הרכבים בקלנדיה אותו תפקיד כמו מחסום הרכבים בחיזמה – בדיקת הרכבים הנכנסים לירושלים מן השטחים. לכאורה שני המחסומים יכולים לתפקד אותו הדבר.
אך מחיזמה נכנסים גם  תושבי ההתנחלויות שמצפון לירושלים ולכן יש למנוע פקקים בבוקר ולתת לתנועה לזרום. בקלנדיה עוברים בעיקר פלסטינים תושבי השכונות הצפוניות של ירושלים ושם אפשר להאריך את הבדיקות.
בחדשים האחרונים נדרשנו פתאום לעמוד בכללים החלים על הפלסטינים – האחת תעבור ברכב והשניה תעבור במחסום הרגלי. לאחר הסיכום האחרון של חנה עם הצבא עברה הדרישה החדשה מן העולם ובשבועות האחרונים עברנו כמו בעבר ושמנו לב שכל תהליך הבדיקה במחסום הוקל והמכוניות נוסעות במהירות יחסית כמעט ללא עיכובים.
הבוקר עוברות המכוניות במהירות יחסית, תעודה נבדקת והמכונית ממשיכה בנסיעתה והגענו די מהר לחייל הבודק. כששתי התעודות שלנו בידיו התחילה בדיקה יותר יסודית בין החיילים , טלפון לדרג יותר בכיר, בקשה לחנות בצד ( בשום פנים ), פתיחת בגאז', הסברנו מי אנחנו, אך רק לאחר שהגיעו בריצה שני קציני משטרה צבאית ושאלו אם הכל בסדר שוחררנו לדרכנו. יש לציין שכולם היו אדיבים ונחמדים, אך לא היה להם מושג מה לעשות אתנו.