שיח סעד – 7:15

בוקר חם של רמאדאן, תנועה דלילה מאוד של גברים, רק שני נהגי מונית מחכים ללקוחות. מי שיש לו מעסיק קבוע בירושלים יצא מזמן. מי שאין לו מעסיק אינו טורח לצאת היום, בחום ובצום, כדי לנסות 'לדוג' יום עבודה.

ביום שישי הראשון של הרמאדאן נתנו לצאת לבעלי אישור תפילה בגיל 25-35, היותר מבוגרים עברו חופשי.

גבר מבוגר מנסה לצאת דרך המחסום ומוחזר. בתעודת הזהות שלו כתוב שהוא תושב 'גאבל מוכאבר', למרות שבפועל הוא מתגורר ב שיח' סעד. יש לו אישור מעבר דרך מעבר הזיתים (30-40 דקות נסיעה בכביש משובש) ומשם בחזרה אל הצד השני של מחסום שיח סעד, (עוד 40-50 דקות נסיעה). במקום פשוט לעבור במחסום (5 דקות).

ענאתא  – 8:05

מול החניון הזמני, בשטח שמעבר לחומה ולמחסום, בצד הישראלי, אנו מבחינות בשני טרקטורים המיישרים משטח גדול מאוד. האם זו תהיה תחנת ההסעה החדשה לתלמידים ולאוטובוסים? שאלנו, אך לא קיבלנו תשובה מוסמכת. בקצה, לצד דופן החומה בנו מבנה קטן ובו פתח מלפנים כשמאחוריו פתח תואם בחומה.

מפקד המחסום סבור שבונים שם מעבר הומניטארי. כיום, כשמגיע נכה למחסום, הוא פותח לו שער צדדי למעבר. יו"ר וועד המחנה סיפר לנו, בעבר, שיוקם, בצד הישראלי, חניון חדש להסעות התלמידים. על כן סביר שאכן התלמידים, הזקנים והנכים יעברו בשער ההומניטארי החדש ישירות מהכפר אל התחבורה הציבורית.

מעבר הזיתים  – 8:50

המעבר ריק, שתי מוניות מחכות בצד הפלסטיני, השירותים הציבוריים נעולים.

אחד הנהגים סבור שביום שישי הראשון של הרמאדאן עברו 8,000+ אנשים, במהירות, אך השירותים היו סגורים.

קצין המת"ק סבור שביום שישי הראשון של הרמאדאן עברו 7,000 אנשים, במהירות, ושהשירותים היו פתוחים.

ישבנו בכניסה למת"ק, האור בקרוסלה היה אמנם אדום, אך החייל, שהבחין בנו, קרא לעברנו באדיבות: "איל מת"ק מפתוח". זה שירות!