חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 3.7.12, בוקר

צופות: 
דיראן, נתניה (מצלמת), מיכל צ. (מדווחת)
03/07/2012
|
בוקר

 

 

9.30-12.30

 

מעבר מיתר

שגרה. אין היום ביקורי משפחות, הפועלים כבר בעבודה.

 

כביש 60

תנועה דלילה, גם אין נוכחות כמעט לכוחות הבטחון.

 

חברון

הכניסה הראשית לקריית ארבע עדיין סגורה לשיפוצים.

נסענו לפגוש את ב., שנאבק על זכותו לבנות קומה שנייה בביתו. בשבוע שעבר לא נפגשנו כי היה בעירייה. הוא פורש בפנינו את התוכניות והאישורים שקיבל מעיריית חברון, אבל עכשיו בלחץ הצבא והמתנחלים אוסרים עליו להמשיך.

את הסיבות ניתן לראות בתמונות. עלינו על הגג לראות איך הכל נפסק באמצע. לדבריו, בשלב זה הבלוקים לא מחוזקים מספיק ויכולים לפול על אנשים למטה. אם יקרה משהו, חס וחלילה, זה יהיה באחריותו, אבל אסור לו גם לפרק. אסור לו לגעת עד שיוחלט סופית.
זהו גורלם של מי שגרים כל כך קרוב למקומות חשובים ליהדות. הם אוטומטית הופכים לאויבים מסוכנים ואין להם זכות לחיים נורמליים. האם רק לי מצלצלים פעמונים המזכירים מקומות אחרים וזמנים אחרים?
ב. מיואש אבל לדבריו אנשי "יש דין" ביקרו אותו והנושא בטיפול.

האם  יהיה צדק?! בינתיים הרוע והאלימות מושלים בחברון. בכל המחסומים בעיר שקט ואין מעוכביםinfo-icon. למרות השעה, 11 בבוקר, הכל מנומנם. גם הקייטנות כבר הסתיימו כי החופשה כאן החלה בתחילת יוני.

 

נסענו לעטא ג'אבר שביתו וכרמיו פרושים בבקעה שלמרגלות קריית ארבע.

חלק גדול מאדמותיו כבר הופקעו ונראה שהוא "מפריע" ביצירת הרצף הטריטוריאלי של קריית ארבע עצמה ושאיפתה להתחבר "לעיר האבות".

אבל, בינתיים שמח לבשר לנו שסכסוך המים נגמר והמנהל האזרחי בסדר איתו עכשיו. הכל מרושת בטפטפות חדשות.

חלקות הדלועים והעגבניות מוריקות מחדש, גם שעועית ירוקה תהיה לו עוד מעט והוא מבסוט.

יש מקום לאופטימיות? אולי בינתיים.