קלנדיה, יום ב' 9.7.12, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
תניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
09/07/2012
|
אחה"צ

הגענו למחסום ב-3:30 אחה"צ.  מעט מאד אנשים חיכו בשני התורים הפתוחים ונראה שהמחסום פעל ללא בעיות מיוחדות.  הלכנו לראות מה קורה במת"ק ודרך הסורגים ראינו שלושה גברים ממתינים בסככה.  פתאום נדלק האור על הקרוסלה המסמן שהמעבר פתוח, אז נכנסנו פנימה והורשינו להמשיך בדרכנו לתוך הסככה שם שמענו סיפוריהם של הממתינים, אבות ובנים. 

אב מבוגר ליווה את בנו, נכה עם קביים בשנות העשרים שלו.  הבן היה עובד בחברה ישראלית בהתנחלות מעלה אדומים, שווייקי מפעל זכוכית, עד שיום אחד לפני שנתיים נפל עליו מטען של שני טון זכוכית וריסק את רגלו.  מאז הוא אינו יכול לעבוד.  הוא הוזמן לביטוח לאומי בירושלים ליום 10.7.12 להיפגש עם צוות רפואי שיבדוק אותו ויקבע מידת נכותו אך כשהוא פנה למת"ק א-ראם לקבל אישור כניסה לישראל נאמר לו פתאום שהוא הוכרז מנוע ע"י השב"כ ואינו רשאי להיכנס לישראל.  טלפנו לחמ"ל ובקשנו לדבר עם נציג המת"ק.  אמרו לנו שנמתין עד שיתפנה בעוד כחצי שעה.  כעבור 20 דקות פתאום נדלק האור המבשר קרוסלה פתוחה בכניסה למת"ק וניצלנו את ההזדמנות לחפש את נציג המת"ק באופן אקטיבי.  באמת מצאנו את ענאן (029703951) שהעיד על עצמו שעבודתו היא לעזור לפלשתינים שפונים אליו, אבל במקרה של מוחמד אינו יכול להנפיק לו אישור כניסה.  הוא הסביר לשניים שאדם "מנוע" צריך לפנות מבעוד מועד ולבקש אישור וכי לשב"כ דרוש 10 ימים כדי לבדוק מקרה כזה.  ענאן כאילו שאל את השניים איך הם לא הקדימו לבקש אישור, אבל הרי הם לא ידעו כלל שמוחמד הפך למנוע והרי כיצד אדם נכה, ההולך על קביים יסכן את בטחון המדינה?  זה נראה (חס וחלילה) כאילו השב"כ רוצה לחסוך תשלום פיצויים מקופת המדינה.  השניים הסכימו להזמין תור חדש לביטוח הלאומי ולפנות בפעם הבאה בעוד מועד לקבל אישור כניסה.  בכל מקרה, ציידנו את השניים בטלפון של נתניה ואם לסיפור יהיה המשך בטח נוכל לדווח לכם.

האבא השני שפגשנו היה בחור משכם שרצה לבקר את אשתו, חולת סרטן השד המאושפזת בבי"ח אוגוסטה ויקטוריה.  הוא היה מצויד בתסריך הנכון ולקח אתו את בנו בן השבע לראות את אמו.  הבן רשום בתעודת זהותו של האב ובכל מקרה האב הביא גם את "הקושאן", תעודת הלידה של הבן.  אבל התברר שכבר מזמן הנוהלים השתנו וכל ילד מגיל 5 ומעלה צריך לקבל אישור כניסה לישראל מהמת"ק במקום מגוריו באופן אישי.  האב נשא עמו מסמכים רפואיים של אשתו שרצה למסור בביה"ח.  היה עליו לבחור:  או שיחזור לבקש אישור במת"ק שכם עבור הבן או לעזוב אותו במחסום קלנדיה עד שיחזור מביקור בביה"ח.  במקרה הזה ענאן יכול היה להפעיל שיקול דעת ואחרי ששמע את כל הסיפור אמר שידאג לצייד את הבן באישור הנחוץ.  (שימו לב שהשניים כבר היו במשרדי המת"ק וסורבו כניסה.  אף אחד לא הקשיב לסיפורם והפעיל שיפוט.  איזה מזל שנתניה ואני הזדמנו למת"ק!  רק לחשוב מה עובר על אלה שאינם "ברי מזל"!)

כשיצאנו מהמת"ק בשעה 16:45, המחסום עדיין נראה נטוש.  שני מסלולים פעלו עם מעט מאד אנשים בתור.