אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ה' 21.6.12, בוקר
6:10 שיח' סעד
כל מי שמגיע עובר במהירות. לא ראינו ילדים היום.
מעבר הזיתים
עוד בדרכנו אל המחסום פנו אלינו אנשים שנבוא לראות איך מתייחסים אליהם. רחש של קהל לא שקט עלה ממתחם המחסום. כשהגענו לצד המזרחי גילינו שהקרוסלה החיצונית נעולה וצובא עליה קהל רב. התחלנו לטלפן, אך אז נפתחה הקרוסלה וכולם נכנסו פנימה בבת אחת. לא יכולנו לראות אם החייל החולש על הקרוסלה נרדם או פשוט החליט להתעמר באנשים. לאחר מכן, במשך כל שהותנו במתחם, הקרוסלה נותרה פתוחה. האם נוכחותנו, חמושות בטלפון, שחררה את הכפתור הנועל?
אנשים מתלוננים על כך שהשירותים מטונפים וסככת ההמתנה מזוהמת.
שתי עמדות בדיקה היו פתוחות להמוני האנשים. לכן ההמתנה בכל שרוול
הייתה ממושכת למדי (10-15 דקות) ומרטה את עצבי האנשים שכבר המתינו לפני הקרוסלה החיצונית שהייתה נעולה.
ענאתא
חלק מהתלמידים יצאו כבר לחופשת קיץ ולכן הסעת התלמידים היום מתנהלת בניחותא. ס. מוועד השכונה סיפר שיש לוועד חלקת אדמה המיועדת לפיתוח פארק ציבורי לרווחת הילדים, חלקה שנתרמה. הם לא מוכנים לדרישת העירייה לרשום על-שמה את האדמה, כדי שלא ישנו את יעדה כפי שקרה בעבר בשטח שהיה מיועד להקמת בית-ספר אך נבנו עליו מגורים למשפחות של משת"פים. יש לשער שעל כן העירייה לא תקצה תקציב לפיתוח הפארק והקמתו תתעכב.
במעבר הולכי הרגל: 3 נשים (אחת מבוגרת עיוורת/כבדת ראייה) מתווכחות בחוץ עם מג"בניק. לא הצלחנו לראות מה עלה בגורלן.
בפנים יושבים החיילים בתוך עמדותיהם ובודקים תעודות. כשהגעתי לקרוסלה שלאחר הבדיקה, היא ננעלה בפניי. הפגת שעמום של חיילינו המצוינים. הקרוסלה נפתחה לאחר זמן קצר.
כמו תמיד, סיימנו את המשמרת בתצפית על תנועת כלי הרכב במחסום. אך כאן היינו צריכות לנהל ויכוח עם קצין מג"ב כיוון ש"המחסום שלו", לדבריו, הוא אוסר עלינו לעמוד שם. הנאום הקבוע שאנחנו עומדות בשטח ציבורי בזכות וברשות עשה את שלו והוא התפוגג אל עבר נתיבי הנסיעה. חשוב מאוד שלא להירתע לדרישות להתרחק, ואם יש צורך – להרים טלפונים.