עופר - עסקת טיעון, יידוי אבנים

צופות: 
נורה אורלוב, חגית שלונסקי (מדווחות)
03/08/2008
|
בוקר

בוקר ואחה"צ


היינו באולם 2 רוב היום, ובאולם 1 בסופו של יום


אולם 2

שופט: רס"ן אריה דוראני


32 תיקים ברשימת הדיונים להיום.
במחצית התיקים האישום המרכזי בקטגוריות של ייצור, החזקה, זריקה או/ו סחר באמל"ח (אמצעי לחימה).
תיקים בודדים באישומים של הפרות סדר מסוגים שונים (יידוי חפצים, יציאה מן האזור ללא היתר) ,
תיק פלילי אחד, ו 9 תיקים באישום של חברות ופעילות בהתאגדות בלתי מותרת  - כולל נשיאת משרה בהתאגדות כזו.

במהלך הבוקר ולאחר הפסקת הצהריים נכחנו בדיונים ב 14תיקים.
ההתנהלות של הדיונים איטית, וזמן רב מהרגיל מוקדש לתיאום זמנים לדיון הבא. רוב הדיונים הם "תזכורות" ו"הקראות". השופט סבלני לרעש ומניח לנאשמים היושבים על הספסל לשוחח עם בני משפחה נוכחים היושבים, כרגיל, בשורה האחרונה של הקהל באולם רחב הידיים .
באולם יושבים כמשקיפים גם נציגים של ארגון ספרדי לזכויות אדם, שהם אורחיו של הארגון הפלסטיני א-דמיר.
החידוש שהבחנו בו הוא צג מחשב המוצב על שולחן הסנגוריה שמאפשר מעתה גם לסנגורים מעקב צמוד אחרי כל הנרשם בפרוטוקול (סה"כ 4 צגים - לקלדנית, לשופט, לתביעה ולהגנה).

לפרוט, מקרים נבחרים :

 

עצאם עבד אל חמיד אבראהים  שרוף (בימ"ש 1755/08 ) ת.ז. 901136523 

משוחרר  בערבות לאחר שישב במעצר 75 יום באישום של אחזקה וסחר באמל"ח. הוא צעיר,

תושב כפר נובא בדרום הר חברון, נראה חולה, וקשה עליו העמידה בבית המשפט. עורך דינו, תווחיד שעבאן, אומר שהגיע להסכמה עם התביעה, ומוצע הסדר טיעון על פיו יתוקן כתב האישום. הנאשם יודה  בכתב האישום המתוקן, והצדדים יטענו לעונש. הנאשם מודה.

התביעה טוענת לעונש מרתיע ומסתמכת על פסק דין של 18 חודשי מאסר על עבירה, דומה אך מצביעה על כך שעציר משוחרר מוחזר למאסר רק במקרים נדירים בלבד. לכן מבקשת להחמיר במאסר מותנה ובקנס הכספי. לכל הפחות, קובעת התביעה, תחולט הערובה הכספית שהפקיד בסך 10.000 ₪.

הסנגור מצביע על כך שהנשק שקנה הנאשם נקנה על רקע של סכסוך משפחתי (נקמת דם) בכפר נובא.

הוא הסגיר את הנשק למנגנון המסכל. הפרשה קרתה ב 2005  ונמשכה זמן קצר. טוען שפסקי דין בביהמ"ש הזה נותנים קנסות של 1000 ₪ או קצת יותר ולא בגובה שדורשת התביעה בהגזמה יתרה.

השופט: מתאר את האירועים של הקנייה והמכירה של האקדח, והירייה שנורתה ממנו. האזור רווי הדמים והצורך להקפיד הקפדה יתרה, כדי למנוע מעבר של אמצעי לחימה מיד ליד...עבירה חמורה, אך לא מהחמורות ביותר...שוחרר ממעצרו בגלל העדר עד שיכול לחזק את הראיות.

וממשיך לקולא... לחומרא...ולאיזון...ומכריע:

75 יום שכבר ריצה הנאשם בפועל. 24 חודשים מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום שחרורו.

קנס של 6000 ₪ שיחולט מהסכום שהפקיד. 

 

מועתז סלימאן מוחמד קואסמה (בימ"ש 2709/08 ) ת.ז. 850250036 

בחור בן 22 , נאשם בכניסה לשטח ישראל 4 ,5 פעמים ללא היתר, ולאחרונה בדצמבר 2007 .

הסנגור, עו"ד אנואר אבו עומר. 
הנאשם מורשע, והעונש שהתקבל בהסדר בין התביעה והסנגוריה מתקבל על ידי השופט:
ארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו (שכבר ריצה),

6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס כספי של 800 ₪.


עלי אחמד אחמד שמאסנה (בימ"ש 3677/07 ) ת.ז. 988646253 .

פארס חליל מחמד שמאסנה (בימ"ש 3676/07 ) ת.ז.900404260

שניהם (קרובי משפחה?) תושבי הכפר קטנה ששניהם או אחד מהם(?) נבחרו למועצת הכפר .

יושבים במעצר כבר 15 חודשים .
היום אמורים היו להישמע עדים, אך הם לא הובאו לביהמ"ש.


הסנגור
, עוה"ד לביב חביב, נרגז ונרעש ותובע בנחרצות שיש ל"שחרר את העצורים לאלתר כך שיחיו בביתם ואפשר יהיה לנהל את התיק באופן נורמלי עם בני אדם משוחררים ולא לכפות על ההגנה ניהול מסוים של התיק בשל התמשכות המעצר". הסנגור מתקומם נגד הנחת התביעה ש"בסופו של ההליך הנאשמים יורשעו ורמת הענישה לאישומים אלה
הרבה מעבר לימי מעצרם..." ומוצאת בכך הצדקה למעצר המתמשך.

עוה"ד פונה לשופט וקובע "גם ביהמ"ש צריך להתקומם על קביעה זו של התובעת".

ביהמ"ש לא מתקומם ולא עומד לשחרר את העצירים לאלתר, אך מנסה להרגיע את עוה"ד ולהסביר שהעדים לא הובאו היום בגלל שינויים בהתנהלות הדיונים ודחיות שקשורות במשא ומתן בין נציגות של הסנגורים והתביעה להסדרת יחסי העבודה ביניהם. סתם ולא פירש.


רבים מהתיקים ל"הוכחות" הפכו היום ל"תזכורות" ולא כל עוה"ד היו מודעים לכך.

השופט פונה לנאשמים ואומר להם שהדחייה היום אינה באשמת עורך הדין שלהם...כאילו הייתה זו הדחייה הראשונה במשך 15 חודשי שבתם במעצר.

המועד הבא בספטמבר והתאריך יתואם עם מזכירות ביהמ"ש.

 

מוחמד סלאמה עבד אלמחסן אבו ראס (בימ"ש 2783/07 ) ת.ז. 913994059 .

האישום: חברות ופעילות.

הסנגורית : אחלם חדאד

הנאשם כופר באשמה.

התביעה מבקשת לזמן עד תביעה מספר 3 בדחיפות שכן הוא אמור להשתחרר מהכלא בחודשיים הקרובים.

החלטה: דיון הוכחות ב 12 באוקטובר

 

---------------------  

אולם 1

 

השופט:       רס"ן אמיר דהאן

התובע:       עו"ד סרן מיטל זריחן

הסנגורית:   עו"ד גבי לסקי

עימאד מחמד אנתסאר בורנאט - תיק מס' 5439/06 - ת.ז. 954911459

תושב בלעין


רקע:

עימאד בורנאט (עיתונאי וצלם) נעצר ב 6.10.06 בעת הפגנה שנערכה בכפר בלעין נגד גדר ההפרדהinfo-icon שהוקמה על אדמת הכפר והמפרידה את תושבי בלעין מאדמותיהם.

בכתב האישום מואשם בורנאט בעבירות הבאות:

- ידויי אבנים לעבר כוחות הביטחון שהגיעו למקום על מנת להשיב את הסדר על כנו.

[הערה: כוחות הביטחון נמצאים בבלעין בדרך קבע כל יום ו' בעת ההפגנות הלא אלימות של תושבי הכפר - הם אינם 'מגיעים על מנת להשיב את הסדר', אלא מראש אורבים לתושבים שם. נ.א.]

- פגיעה בחייל - על פי טענתם של אנשי מג"ב, בורנאט השתולל בתוך הרכב שאליו הוכנס לאחר מעצרו
ופגע באפו של שוטר מג"ב.

בחקירתו כפר הנאשם בשני האישומים הנ"ל, וכן במהלך משפטו.

בתוקף תפקידו כצלם עיתונאי היה נוכח גם בהפגנה בבלעין ב 9.10.08 וצילם גם מיידי אבנים, כך שלא יכול היה לידות אבנים בעצמו, כפי שהעידו 2 עדי ראייה מהכפר בתצהיר. לעומת זאת, עדותם של שני אנשי מג"ב (שלא בשבועה) סותרת טענה זאת. לדברי הסנגורית "המשטרה לא עשתה כל ניסיון לגבות את עדויותיהם של עדי ראייה שהיו במקום ולא משתייכים לביטחון" (מפרוטוקול הדיון מ 11.10.06)

אשר לאישום השני: גם פה יש עדויות סותרות. לא זו בלבד שהנאשם כופר באישום - הוא זה שהוכה בתוך הג'יפ הצבאי ו"נפצע באופן כזה שנזקק ליותר מ-5 תפרים בעינו..." (שם).

העדות של מג"ב אומרת שהנאשם ניסה להימלט מהרכב, כך שנאלצו לאזוק אותו - ואז הוא השתולל ונפגע מארגז נשק או מכשיר קשר שהיו מונחים בג'יפ.

ועוד מדברי הסנגורית: "יש לנאשם תג עיתונות שתלוי עליו כל הזמן... באופן מפתיע התג לא נמצא בחומר הראיות. לטענת המשיב (בורנאט) החיילים זרקו את התג לאחר שהיה בידיהם."

מעצרו של בורנאט נמשך 20 יום. תחילה היה כלוא בבית המעצר במחנה עופר, ולאחר מכן הועבר למתקן המעצר בעציון. ב 19.10.06 שוחרר למעצר בית שממנו שוחרר ב 6.12.06.


בדיון של היום הופיע עד מטעם התביעה (איש מג"ב ששימש כנהג הג'יפ שאליו הוכנס הנאשם).

החקירה הממושכת, ובהמשך חקירתה הנגדית של הסנגוריה, נסובו סביב ההתרחשויות שבג'יפ שבו הובל הנאשם.

תשובותיו של העד היו לרוב מתחמקות או הסתכמו ב "לא זוכר".

גם לדעתו של השופט היה זה דיון מיותר.

התיק נקבע לדיון נוסף ב 26.10.08 בשעה 13:00 למועד הזה יזומנו עדים נוספים.

נוכחו בדיון 2 ידידים ישראלים של הנאשם.

--------------- 

בכניסה למתחם של ביהמ"ש פגשנו שתי נשים מהוועד למען אסירות פוליטיות שבאו לשמוע דיון בעניינה של אסירה, אלא שבודקי השב"ס בכניסה סרבו לתת לשתי הנשים להיכנס.

למזלן הגענו אנחנו, והתקשרנו לחמדן, הקצין לפניות הציבור, והזכרנו לו את העקרון של פומביות הדיונים,
גם בבתי משפט צבאיים! תוך כמה דקות הופיע חמדן בשער והכניס את שתי הנשים, כך שאכן יכלו להיות נוכחות במשפטה של ג'מילה מצבח, (בת 46, מאלג'יב שבאזור רמאללה, נעצרה ב-1 ביוני 2008, ונשפטה היום לחודשיים מאסר
ו-7,000 ₪ קנס ושוחררה. בניה שנעצרו ביחד איתה שוחררו גם הם).

אך רוב האנשים אינם יודעים שזכותם להתעקש שיאפשרו להם להיות נוכחים בדיונים.

יש להניח שהחיילים ואנשי השב"ס מעולם לא קיבלו הנחיות שעליהם להכניס כל מי שחפץ להיכנס לביהמ"ש.