ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 10.6.12, אחה"צ

* "אם זה לא היה בטחוני והומניטארי – לא היינו עושים את זה!"

מחסום קלנדיה:

ילדה בת 12 חיוורת וחלושה עוכבה באמבולנס שהביא אותה מרמאללה עד שהגיע המקביל מירושלים. אז, בהיסוס, תוך נוהל גב-אל-גב, אספה כוח שכבר אזל מהגוף כדי להיטלטל ולעבור לרכב האחר שלקח אותה לביה"ח מוקאסד.

במעבר האוטובוסים המיועד לבעלי זכויות היתר (כל מי שאינו תושב פלסטין) למדנו שהנוהל שהכרנו כשנחנך המחסום ולפיו החל מגיל 50 רשאי אדם לחצות את המחסום בעודו יושב באוטובוס, שונה והוחמר, ושגיל הזקנה הועלה ל:"רק אם הבן-אדם לפחות בן ששים" סיפר אחד הנהגים.

מחסום ג'בע:

*"אם זה לא היה בטחוני והומניטארי – לא היינו עושים את זה!"  אמר גידי הכלבן האחראי שאימן את הכלבנית שאמנה את הכלב על רכב פלסטיני שנצוד באקראי.

- מאחור, מקדימה ובפנים.

כשהושלמה משימת שני מאומניו חצה גידי את הכביש אלינו, סיפר שזה לא נכון שהכלבים מתאמנים על פלסטינים. שאת האימון הראשוני ("זה כמו גן ילדים" אמר) הם עוברים בבסיס. "כאן בשבילם זה כמו בית ספר" המשיך ופיתח את הדימוי המופרח והפליג למחוזות של ביטחון  המדינה תוך התעלמות מהשאלה אם אמנם הכלבים צריכים להתאמן על רכבים, למה לעזאזל לא מאמנים אותם בגבעת זאב הקרובה לבסיסם שב"בסיס אדם" או לחילופין ברחביה.

לעומתו, עוז, מפקד המחסום שמאד התאמץ להפחיד אותנו כדי שלא נצפה ונצלם את הפעילות, הפליא בסיפורי אימה על כמה מסוכן להיכנס לשטחים דרך מחסום קלנדיה (שם נכנסנו) ועל הסכנה הנשקפת לחיינו מהעמידה ליד המחסום "שלו": "כדאי לכן להתרחק מפה. יש המון התרעות" וחידש לנו רק  בטענת האיסור לצלם במשפט: "יש פה ציוד צבאי, אז אסור לצלם!".