זעתרה (צומת תפוח), חבלה, חווארה, עוורתא, עזון עתמה, יום ב' 4.6.12, אחה"צ

צופות: 
ריבה ב', ציונה ש' (מדווחת)
04/06/2012
|
אחה"צ

אמנם עוולות הכיבוש נגלות פחות, לעובר בכבישי הגדה בקטע זה, בכל זאת יש ערך לנוכחותנו. גילינו כי  יש עדיין חיילים, הנכנסים לאתר וקוראים את הדוחות, ואכפת להם להיראות אנושיים.

 חבלה

13:30 – השער פתוח. חייל ושני שוטרים צבאייםושוטרת צבאית אחת בשער. תנועה מעטה של טרקטורים, משאית וחמורים בשני הכיוונים. עומר מן המשתלה עומד בשער ממתין לילדיו, ומתלוצץ עם חג'ג' השוטר הצבאי בפתח השער. האחרון משרת שם כבר כשנתיים, ונקשרו יחסי ידידות בינו ובין עומר. חג'ג' כבר מכיר את מרבית העוברים, זה משתקף ביחסו האדיב אל העוברים, ומקל קצת על העובדה שגדר מפרידה ביניהם לבין אדמותיהם.

חווארה  ועוורתא

14:00 במגרש החנייה משוריין צבאי , אבל במחסום עצמו לא נראה שום חייל. אם יש מישהו במגדל הוא רואה ואינו נראה. מעבר הרכבים חפשי לחלוטין.

המעניינים הם השלטים המודבקים על הגדר.

"כנס נשים יוצרות אופנה בשומרון"

"אורי אריאל, אל תפלג את האיחוד הלאומי"

וגולת הכותרת

 "מערת המכפלה – קנינו, שילמנו, זה שלנו"

חזרנו דרך עוורתא. אנשים שפגשנו מספרים כי לאחרונה אין הצקות מאיתמר, אלא במקרים בהם הם יורדים אל קבר הצדיק הנמצא במרכז הכפר. בחווארה תנופת בנייה, החנויות משופצות והיא הופכת לעיר.

מחסום זעתרא פנוי ואין בדיקה

מרדא – השער פתוח . מעל- על הרכס אריאל מתפשטת מזרחה.

  עזון עתמה

16:00 – בהגיענו למחסום התור בכניסה לכפר היה קטן. אט אט מגיעים רכבים, והפועלים השבים מעבודה בהתנחלויות נשפכים אל התור המתארך. יש אנשים שמחזיקים תעודות בידיהם, ואחרים מקבלים אותם מסדרן שמינו, לאחר שהשאירו במרוכז. אנו עומדות בצד ומתעניינות במקום עבודתם ובקשיי היציאה מן הכפר והכניסה אליו. מיד ניגש אלינו אחד החיילים ומבקש שנתרחק כי כאן שטח צבאי. אנו מתעקשות שאם עוברים כאן אזרחים זה לא שטח צבאי. זכותנו לעמוד כאן ולצפות בהתנהלות המחסום. הוא מוציא טלפון ומאיים בקריאה למשטרה, אך מסתפק בקריאה למפקד המחסום. ניגש אלינו הרב"ט מפקד המחסום. הוא לא מאיים בקריאה למשטרה, אך מצדיק את הוראתו בסיפור, שבשבוע שעבר, כך נאמר לו, שתי נשים נתנו לפלסטינים שטר של 100 שקל, כדי ליצור מהומה ולצלם (אכן אין סוף לדמיון של המשמיצים). לכן הוא מבקש מאיתנו להתרחק לבטונדות. הויכוח היכן נעמוד מתפתח לדיאלוג. בתמצית:

אנו מסבירות שאנשים שחוזרים הביתה מיום עבודה לא אמורים לעמוד במחסום.

הוא: אבל הם יכולים להגיע מכאן לתל אביב, על כן חובה עליו לבדוק אם כל מי שיצא חזר.

 אנו: לו הגדר היתה על הקו הירוק לא היתה בעייה. אבל ההתנחלויות הפכו את הכפר לבית סוהר.

הוא: אבל אנו גם מספקים להם עבודה.

אנו: במקום האדמות שהופקעו מהם לטובת ההתנחלויות, ומלבד זאת איך הכפר יכול להתפתח כשהוא סגור מכל צדדיו?

השיחה הסתכמה בבהסכמה שלנו שהוא רק ממלא את תפקידו, ואמור לעשות זאת תוך שמירה על צלם אנוש, ובהסכמה שלו שנוכחותנו אינה מפריעה.

 

נראה שלראשונה הגיע לתודעתו הקשר בין ההתנחלויות ובין התפקיד שהוא ממלא.   התוצאה: הוא  פותח עוד תור, מעביר את האנשים במהירות באדיבות וביעילות, והתור מתחסל במהירות.  ריבה ניגשה להביע את הערכתה להתנהגותו.