אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר), ענאתא-שועפאט, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ה' 31.5.12, בוקר

צופות: 
רחל מ., מיכאלה רהט (מדווחת)
31/05/2012
|
בוקר

 

 

 

 

5:55 מעבר הזיתים

 

עוד לפני שהספקנו לחנות, ראינו התרחשות מוזרה ליד השער הנעול תמידית המאפשר מעבר רכב מאזור סככת ההמתנה אל הכיכר, דהיינו: מהשטח הפלסטיני לשטח "הישראלי". אדם טיפס על הגדר בצד המערבי, כשקהל רב צופה בו, ביניהם שני מאבטחים ושני שוטרים.

 

לאחר שהאיש הצליח לרדת אל החלק שבין שתי מערכות הגדרות, הוא החל לחפש בקדחתנות משהו בין העשבים והקוצים. מצא, טיפס שוב על הגדר ושוחח עם נציגי הביטחון. לאחר כמה דקות שולח לדרכו.

 

מאוחר יותר הוא סיפר ששכח את המסמכים שלו במכונית, ולכן עבר "לא דרך המחסום". לאחר שנתפס, חבר ניסה להעביר לו את המסמכים בזריקה, והם נפלו בין הגדרות. נשאלת השאלה מדוע אולץ האיש לטפס על הגדר ולא טרחו לפתוח לו את השער? האם לא הייתה דרך אנושית יותר לאפשר לאיש לגשת אל חברו ולקבל את מסמכיו? אולי היה כאן סיפור של נקמנות פשוטה באדם שעקף את המחסום? העובדה שהאיש המשיך בדרכו מעידה על כך שלא שיקולי ביטחון פעלו פה.

 

במחסום עצמו – אין תור והמעבר מהיר.

 

ואדי-נאר

 

חיילים יושבים בצד ובוהים באוויר, לא מעיפים מבט אל עבר המכוניות. כמו תמיד, נוכחותנו היוותה רגע מפיג שעמום. "למען ביטחוננו" ניסו החיילים להרחיקנו, הפעם "החשש" היה תאונות דרכים. לא זזנו, הם חזרו למקומם ועשו מה שעשו קודם לכן.

 

7:00 ענאתא

 

רחבת ההסעות שוקקת חיים.

במחסום הרכבים, רק שני נתיבים. הסיבה, כנראה, היא שבביתן הבדיקה שבנתיב השלישי עבד איש וניקה. כעשר דקות לאחר שהגענו נפתח הנתיב השלישי. אכן, שעה מתאימה לניקיון!

 

בקרוסלה לנכנסים לענאתא אירעה תקלה. השער הנעול נפתח, אך לא היה שלט מנחה להולכי הרגל. זמן קצר לאחר הגעתנו התקלה תוקנה.

 

במחסום עצמו – החיילות יושבות מעבר לחלונות. אחת יצאה לבדוק שתי נערות ולאחר שיח קצר נתנה להן לעבור. חיילת אחרת צועקת.

 

__._,_.___