ג'בע (ליל), עטארה, קלנדיה, יום א' 27.5.12, אחה"צ

צופות: 
ויוי צורי ותמר פלישמן (מדווחת(
27/05/2012
|
אחה"צ

קלנדיה:
אישה נושאת תיקים בימינה, תינוקת בשמאלה ושני ילדיה הבוגרים יותר מלפנים ומאחור הורדה במחסום הרכבים ונשלחה לעבור במחסום להולכי הרגל. היא התקדמה בצעדים כושלים ואיטיים לעברו אחר של המחסום – מקבלת בהכנעה את הדין.
אחת מרבים שאינם מורשים לחצות את המחסום בנסיעה כי המעמד האישי אינו תואם לחוקי המחסום.


ג'בע:
שמונה אנשים שהורדו ממונית עמדו בצד המחסום ומולם חייל שקנה רובהו מכוון לגופם (תמונה עליונה). לכאורה היה אמור לשרור מתח או פחד או בין אלו לזה, אך פחד ומתח לא ניכרו, וזה נורא.
כי השיגרה הזו שבה לובש מדים חמוש עומד כמעשה יום ביומו מול קבוצת אזרחים שאין בהם לא חשוד ולא מבוקש וגם לא חורש מזימות, מעידה על מחלה קשה, אולי כבר כרונית.

 

במרכז המחסום, ברכב שהתרוקן מנוסעיו, תורגל כלב מיחידת עוקץ בידי כלבנית (תמונה אמצעית). כשהסתיימה התרגולת הוחזרו התעודות לבעליהן והם המשיכו בדרכם.
הנוכחות שלנו בצדו האחר של המחסום עוררה סערת נפש ודאגה בקרב שתי חיילות ומפקד המחסום, הם חצו את הכביש לעברנו וצעקו:"אסור לצלם.... אתן מסכנות אותנו... זה שטח צבאי... מה, זה לא הגיוני שזה מסכן אותנו?... אנחנו פה בשביל לשמור עלייך ואל הילדים שלך... רק לפני שבוע תפסתי פה מחבל עם אמל"ח..." כשהשבנו שבזה הרגע אנחנו רואות הלכה למעשה שהם אוחזים באמל"ח (=אמצעי לחימה), שמענו:"זה בכלל לא אותו הדבר!... איך אפשר להשוות? - הם רוצים להרוג אותנו ואנחנו לא הורגים אותם...".

החשש מהמצלמה היה אמיתי ומרגע שזו נכחה פסקה פעילות החיילות והכלב אוכסן בכלוב מיוחד.
רק כשהתרחקנו הבחנו שהכלב והכלבניות חזרו לפעול.

תרחיש שהעלנו באזני אחת משתי הכלבניות שאולי כשם שהיא מטמינה פיתיון ברכבי הפלסטינים לשם תרגול הכלב גם האמל"ח שמצאו ברכב פלסטיני היה לא יותר מפיתיון שנועד לתרגול החיילים ולשמירה על ערנותם – התקבל בספק.

 

עטרה/ביר זית:
"תיזהרו, יש התרעות חמות על מפגע... מחכים שיודיעו לנו שזה ודאי ואז נפרוס מחסום... בגלל זה אנחנו מוכנים עם החגור והכול..." אמר מפקד המחסום שיצא בראש חייליו לבדוק מי אנחנו ושב בראשם לעמדה.
הרבה זמן חיכינו. אולי הסיפור היה בדיה, אולי המפגע שינה את כוונותיו, אנחנו חיכינו בצד הפילבוקס כחצי שעה - כלום לא קרה.
 

 

מי שכן פרסו מחסום היו שוטרים שבכביש היורד מהרכס עליו עומד המחסום, קצת לפני הצומת המתחברת עם כביש 60, עצרו רכבים פלסטינים וערכו בדיקת ניירות ובדיקה גופנית לנהג (חיפשו מה?).
לשאלת התימהון שלנו על דרך הבדיקה, הסבירו שזו פעילות שגרתית.
אולי, אבל אנחנו מעולם לא היינו עדות לשגרה שכזאת.