אל ג'יב (גבעת זאב), קלנדיה, יום ד' 9.5.12, בוקר

05:00 נדהמנו לראות כי אולם ההמתה ריק.  נדמה כי החיילים המאיישים את חלונות הבידוק עובדים ביעילות.  אך הפלסטינים אומרים כי בשאר הימים התהליך עדיין ארוך ואיטי.

בבידוק של המכוניות שוב אמרו לנו להשאיר את האוטו ולעבור במעבר להולכי רגל, מכיוון שאיננו קרובי משפחה של הנהג.  מאחר ולא רצינו לעכב את אלה שעמדו מאחורינו, עזבנו, אספנו את ליליאנה ביציאה ונסענו ל אל-ג'יב.  אדם אשר פגש אותנו ביציאה חייך ושאל, "איך זה מרגיש להיות ערבי?"  מיד לפני כן הטיחה בנו החיילת המפותעת שבדקה את תעודות הזהות שלנו, "מה יוצא לכן מכל זה?"

אל-ג'יב – תחנת דלק ומאחוריו נוף פסטורלי – השילוב גורם להרגשה מוזרה פה במחסום.  לאנשים המתדלקים בתחנה אין מושג אודות אלה מעבר לפינה או לגבי חייהם.  והמחסום הממוקם בשולי פרדסים של עצי פרי ועצי זית מוסיף להרגשה המוזרה.

היה תור; המחסום משרת כ-600-800 איש, ואם הכל ילך כשורה...