ארתאח (שער אפרים), יום א' 13.5.12, בוקר

צופות: 
ליאורה שמיר, אנלין קיש (מדווחת), מתרגם: צ'רלס ק.
13/05/2012
|
בוקר

04:00  הקרוסלות עדיין סגורות.  כאשר אני (ההולנדית) אומרת. "קשה להם להתחיל בזמן," ליאורה (הישראלית) משיבה, "אי אפשר לצפות מישראלי לדייק כמו אירופאי."

04:05  ברמקול מבשרים  "בוקר טוב, מתחילים לעבוד," האור האדום מתחלף לירוק, שלוש הקרוסלות מתחילות להסתובב וקבוצה גדולה של פועלים (כ-60) נכנסת פנימה.  קבוצה של כ-20 נשים נכנסת דרך שער נפרד שמיד נסגר אחריהן.  הגדרות בצד הפלסטיני תוקנו; עכשיו הם נראים די חזקים.  סלילי התיל אשר בעבר מנעו מאתנו להתקרב לגדר נערמים כעת ליד הגדרות בכניסה.  יש יותר סדר כי אנשים כבר לא יכולים לפרוץ לתוך התור.  נשים המגיעות אחרי השעה 04:00 נאלצות להצטרף לתור הרגיל כי השער המיוחד סגור.  ההתנהלות הרגילה:  רצים לסורק, חבילות מועברות על שולחן צדדי, לפעמים גם נעליים, כאשר הסורק מצפצף האדם מוחזר ונבדק שוב מלווה בהערות כועסות של אחרים הנאלצים להמתין.  אנו רואות אדם אחד מוחזר אך איננו יכולות להגיע אליו לשאול "למה?"  הבוקר אין אקומניםinfo-icon.  העניינים הולכים די חלק.

04:45 אנו עוברות לצד ממנו יוצאים הפועלים, לא שומעות תלונות, ובאמת יש זרם שוטף של אנשים יוצאים מהמתקן, המאשר את הרושם שלנו כי הכל הולך חלק – מלבד צעיר אחד המתלונן כי נכנס למסוף בשעה 04:00 ולקח לו שעה לעבור.  מישהו מבקש שנשתדל להביא לפתיחת המסוף בשעה 04:00 גם בימי שישי, יום עבודה קצר ממילא, וזה שמתחילים שעה מאוחר יותר הוא באמת בעיה.  אדם אחר, שקיבל מאתנו מספר הטלפון של "קו לעובד" מבקש לבדוק האם המספר נכון כי מעבידו לשעבר לא הצליח להשיג אותם.  הוא רוצה לחזור לעבוד כטבח במסעדה בה עבד קודם, במקום כשיפוצניק.  נתנו לו גם את מספר הטלפון של סילביה פ.

06:00  אנו עוזבות.  בדרך חזרה אנו נכנסות למובלעת של בתי משפחת שניינה, בצד הישראלי של גדר ההפרדהinfo-icon, ליד קלקיליה וכביש 6.  שם פגשנו אדם שלא היה בטוח האם כבר שמע על מחסום ווטש.  הוא טען כי בתים אלה תמיד היו חלק מכפר סבא, ולא של קלקיליה, כפי שחשבתי.  אם זה באמת נכון, עיריית כפר סבא בוודאי אינה מטפלת בהם כראוי: הכביש אל המובלעת נמצא במצב גרוע ביותר, וגם התברואה – ערימות זבל מכל עבר!