עופר - שחרור בערבות, הארכת מעצר

צופות: 
חוה הלוי, חגית שלונסקי
22/06/2008
|
אחה"צ

בשעה 2:30  אחה"צ המקום נראה רדום. באף אחד מהאולמות לא נמצאה רשימה של הדיונים, וברוב האולמות לא התקיים דיון. פלסטינים מעטים (קרובי העצורים) נראו בשטח.


נכנסנו לאולם 6 שבו התקיימו הארכות מעצר.


השופט:
בועז אורן (מעולם לא ראינו אותו. אינני זוכרת שדווח עליו אי פעם).


עד סיום הדיונים, ב 5:30 לערך, עסק ביהמ"ש בעניינם של 9 עצירים. נדווח על 7 מקרים.


על הספסל 4 עצירים צעירים שנמצאים עדיין בחקירה וטרם הוכן עבורם כתב אישום:


סופיאן (פדייז?) - ת.ז. 911709756

מרואן עארף - ת.ז. 850667346

אניס סבלאבן - ת.ז.  850278722

פיסל מחפוד(?) - ת.ז. 850633165


קרובי משפחה אינם נוכחים.


במקומו של התובע נמצא נציג החקירה (חוקר/שוטר) בבגדים אזרחיים כדרכם של נציגי החקירה.

הסנגור עו"ד אבו-עומר, מבקש לדון בכל אחד מהחשודים בנפרד. השופט דוחק בו לדון בהם בתיק אחד,

כדי לחסוך זמן. הסנגור עומד על דעתו לדון בכל אחד בנפרד ושואל את החוקר את השאלות המוכרות לפרק זה של ההצגה (מתי נעברה העבירה, מתי נעצר, מי המפליל, איפה נחקר וכיו"ב )

כצפוי, החוקר נמנע בעקביות מלהשיב. השופט מחזק את דברי החוקר: בשלב זה אינו צריך לגלות...

אין לחשוף דרכי חקירה... ומכתיב לקלדנית את דברי הצדדים בניסוח שלו עצמו שכולל דברים שלא שמענו שנאמרו, אך שייכים באופן מובהק לטכסט המוכר של ההצגה.

הסנגור מתלונן שאינו מקבל תשובות לשאלותיו ומבקש לשחרר את מרשו.

השופט בסיכום: מתוך התיק הסודי עולה שיש חשד סביר...מעצר החשוד יוארך ל 8 ימים (כפי שביקש נציג החקירהׂ), עד ליום א' 29.6.08 בשעה 11:00 .


שוב דוחק השופט בסנגור לא לדון בנפרד בשלושת החשודים הנותרים, שכן הראיות בכל שלושת המקרים הן אותן הראיות. גם נציג החקירה מנסה לשכנע את הסנגור שיסכים לכך ש"יישבו הארבעה 8 ימים ואם לא יימצאו נאשמים - ישוחררו..." אבו עומר פונה לעצירים ומבקש את הסכמתם לקיצור הפרוצדורה לפי הצעת השופט ומקבל את הסכמתם. אחרי דין ודברים קצר מורה השופט לקלדנית לשכפל את הדיון בחשוד הראשון לכל הארבעה הנוכחים. ההחלטה אפוא כנ"ל לכל הארבעה.

מתוך שיחה חטופה עם הסנגור עולה שהארבעה נחשדים ככל הנראה בעבירה של "חברות ופעילות בהתאגדות בלתי מותרת".

 

לפני שעובר הדיון לשני הנערים שהוכנסו לאולם, מסדיר השופט את עניינו של עציר קטין (שם ומספר תיק לא הוזכרו) שמאושפז ב"הדסה" עין כרם, וחוות דעת רפואית קובעת שאינו יכול להגיע לביהמ"ש להארכת מעצרו. התביעה מבקשת הארכת מעצר עד תום ההליכים ומעמידה את השופט על כך שניתן לערוך את הארכת המעצר בביה"ח אם יש צורך. השופט, בהדרכת התובע , דוחה את הדיון ל 72 שעות עד ליום ג' בשעה 3:00 אחה"צ. אבו עומר נענה לבקשת השופט לייצג את הקטין שאין לו ייצוג ולהסכים להגיע להדסה לדיון  ביום ג' כאמור. (השופט אינו בודק כלל אם אבו עומר יכול להגיע לירושלים. הייתכן שאינו מודע כלל לאפשרות שכניסתו אסורה?). התקשרתי ל  Defense of Children International ) DCI ),
כדי ליידע אותם על המקרה.

שני נערים בני 16 + - מקטאנה . נעצרו ב 4.6.08 והואשמו בהפרת הוראה בדבר סגירת שטח.

השטח שמדובר בו הוא הסביבה הקרובה למקום מגוריהם שהפכה ע"פ צו לשטח אסור לכניסה לפלסטינים תושבי הכפר משכבר הימים. אחד מהשניים נאשם גם בכך שמצא בשטח זוג אופניים ורכב עליהם עד שנתפס.

 

יאסר חסן מוחמד טהא.

אמו נוכחת.

 

מוחמד אל חושייה  - תיק מס 2860/08 .

אביו נוכח


בעת הארכת מעצרם הראשונה השניים שוחררו בערבות של 10.000 ₪ להבטיח את התייצבותם למשפט לכשיזומנו. המשפחות לא יכלו לשלם והנערים נשארו במעצר. בהארכת המעצר השנייה הוריד ביהמ"ש

את הסכום הנדרש ל 8.000 ₪  אך גם סכום זה לא יכלו המשפחות לגייס, והנערים נשארו במעצר. .

איסמעיל חושייה, אבי אחד משני הנערים, דובר עברית רהוטה, מתאר את מצוקתה הקשה של המשפחה שידה לא משגת גם תשלום לעו"ד . בנוסף להעדר הכנסה (האב מובטל), יש בין ילדיו שניים חולים הנזקקים לטיפול לאורך זמן. הנער העצור נמצא בטיפול רפואי ובמעקב ב"הדסה" ומן הסתם יאבד עקב המעצר הנוכחי

את האישור שיש לו להגיע לטיפול מדי חודש.


השופט רוצה למנות עו"ד, אך תוך כדי התלבטות נמצא באולם עו"ד ששמע את הדיון והתנדב לייצג

את שני הנאשמים.עוה"ד דרויש נאשף, קבע בדברים נרגשים ונמרצים ולאחר דקות ספורות של עיון בתיק : ילד צריך לשחרר...(ציטט פסק דין מביהמ"ש המחוזי)... לגבות משהו סמלי או לוותר על ערבות... העבירות אינן מצדיקות עילת מעצר..אין להם עבר פלילי...הודו וחסכו את זמנו של ביהמ"ש..., לבסוף הציע

עוה"ד נאשף לעשות הפסקה של 10 דקות ולהגיע להסכמה עם התביעה. הצעתו התקבלה. ובסופו של דבר קיבל השופט את הסדר הטיעון שהוסכם  בין הצדדים וגזר את הדין:

שני הנערים הורשעו ע"פ הודאותיהם. נגזר עליהם מאסר בפועל כמניין ימי מעצרם מ 4.6.08 ועד 22.6.08 + מאסר
על תנאי  של 6 חודשים למשך 3 שנים + קנס כספי של 500 ש"ח  ליאסר טהא,

ו 750 ₪ למוחמד חושייה שכתב האישום שלו כלל עבירה נוספת של גניבת רכוש (רכיבה על אופניים שנמצאו בשטח האסור עליהם לכניסה).

ההורים קיוו שיוכלו לשחרר את ילדיהם מיד ולקחתם הביתה, אך השעה המאוחרת ובעיקר אי הבהירות בדבר הפרוצדורה של השחרור עיכבה אותם שעה ארוכה. השופט שנותן את שוברי התשלום אינו טורח להסביר

את הצעדים הדרושים על מנת לשחרר את העצירים מבית המעצר, ועורך הדין ועמיתו שהמשיך את הייצוג בשמו - שניהם מטייבה, לא מכירים את ההסדרים המקומיים, ואפילו לא ידעו באיזה בית מעצר נמצאים הנערים. אנו ניסינו לייעץ, אך בסופו של דבר אולצו ההורים לשוב לבתיהם ולהסדיר את התשלום והשחרור למחרת היום.