אל ג'יב (גבעת זאב), קלנדיה, יום א' 1.4.12, אחה"צ

צופות: 
רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת)
01/04/2012
|
אחה"צ

 

תמונות מחסום אל ג'יב
העקשנות משתלמת
חוזרות מהעבודה

מראים אישורים
 

קלנדיה:
על ספיחי אירועי יום האדמה סיפר מוחמד, שנעצר ביום שאחרי (בשבת ה- 31.3.12) בידי כוח של מג"ב. ידיו נאזקו, עיניו כוסו והוא הוכנס לג'יפ שהביא אותו לבסיס בעטרות.

"בום בום בום - מכות בראש..." הדגים באגרופים קמוצים וסיפר שהאשימו אותו שזרק אבנים על יהודים ושהזהירו אותו שלא יעז לחזור לעבוד על יד המחסום: "תלך לעבוד ברמאללה, שלא נראה אותך עוד פעם על-יד המחסום," אמרו לי. "ואמא שלי בכתה וחיכתה לי פה עד הלילה. אני לא זורק אבנים. אני יש לי תינוק וצריך כסף לאוכל שלו."

וחאמד שישב לידו הראה חבלות טריות על זרועו – ממכות שהוכה הוא בידי חיילים, ואז הפשיל מכנס וחשף ירך מצולקת מירי כדורים. "יש לו גם כאלו על הגב," אמר מוחמד.

מחסום אל-ג'יב:

כמי שהורגלו שהמחסומים מונעים ומגבילים מעבר מפלסטין לתחום ישראל בעוד בכניסה אל פלסטין אין בדיקות ועיכובים, הופתענו לגלות שבמחסום אל-ג'יב גם הכניסה לשטחי פלסטין כרוכה בקשיים.

עשרות אנשים עמדו צפופים בין שתי קרוסלותinfo-icon מול חייל שגופו בצבץ מבעד לדלת העמדה ואחד לאחד נבדקו האישורים. סלקציה נעשתה בין הפועלים המועסקים בהתנחלויות – להם מאפשרים לשוב לביתם ואחרים, כמו אב לילדה חולה המאושפזת בביה"ח אוגוסטה ויקטוריה שישב כל היום ליד מיטת בתו:"תלך לקלנדיה," אמר לו החייל.

"המחסום הזה רק בשביל ההתנחלויות," אמר מפורשות התורן במוקד ההומניטרי.

 

כמו לשם השפלה, עמדת החיילים ממוקמת גבוה מגופם של הפלסטינים הנכנסים למתחם הבידוק ועליהם למתוח את גופם ולהושיט אל מעל גובה ראשם את היד האוחזת באישור.

היוצאים מהמחסום מקישים תחילה בכיסוי המתכת של הפתח להכנסת התעודות ורק כשתשומת לב החייל בעמדה מופנית אליהם, דבר העורך לעתים דקות ארוכות כי זה האחרון עסוק בשיחת טלפון או בכל סיבה אחרת, נפתחת דלת דרכה עובר האיש או האישה לחדר בו מתבצעת בדיקה קפדנית.