קלנדיה, יום א' 26.2.12, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
26/02/2012
|
אחה"צ
הגענו למחסום בשעה 3:40 אחה"צ.  שני מסלולים היו פעילים.  אף אחד לא המתין בתור למת"ק ולמשרדי הממשלה.
הרוכלים עם עגלותיהם עמדו כולם מחוץ לסככה.  הם דיווחו שהכל התנהל בשקט ביום ב' ולא היו הטרדות מצד המשטרה.
בתורים הפנימיים, היו תורים קטנים שלא התקדמו במהירות, אולם בכ"א התקדמו.  אדם אחד במסלול 4 סורב כניסה.  שמענו אותו מתווכח עם החיילים ומציע להפקיד בידם את תעודת הזהות שלו כדי שיתנו לו לעבוד ולהיפגש עם חבר לעסקים הממתין לו בצד הירושלמי.  אבל החיילים סירבו והאיש יצא חזרה צפונה.  כאשר שאלנו אותו מה קרה, שלף תסריך שלו והראה לנו שיש לו  אישור כניסה לישראל, אבל רק מתחילת חודש אפריל.  הוא אמר שהוא לא שם לב שהאישור עדיין לא בתוקף.  האיש המשיך לדרכו ומאוחר יותר ראינו אותו נכנס לאוטו עם מספר ישראלי שזה עתה עבר את המחסום.  אולי החבר שלו החליט לקיים את המפגש בא-ראם.
בשעה 4 ראינו תור של כ-30 איש במחסום נוסעי האוטובוס.  כיוון שאף פעם לא עברנו שם, החלטנו לראות את הסידורים.  עלינו על אוטובוס (מחיר הכרטיס – 3.30 ש"ח), נסענו 20 מ', ירדנו ונעמדנו בתור החדש.  גם כאן החיילים הכניסו אנשים בשלישיות לתוך אזור הבדיקה.  בעצם, כל הסידורים כמו במחסום הישן.
כאשר חזרנו ב-4:30 לסככה הצפונית, ראינו תור ארוך ומתארך לפני קרוסלת הכניסה למחסום, וזה למרות שהתורים הפנימיים היו קצרים.  החייל בבודקה, השולט בקרוסלות, חיכה כל פעם עד הרגע האחרון להזרים אנשים פנימה.  החייל לא כ"כ שם לב לנעשה סביבו ונדמה שניקר מול המסכים.  טלפנו והתלוננו לחמ"ל, אבל לא ראינו שיפור בשירות לפני שעזבנו בשעה 5.