בית לחם (300), מת"ק עציון, יום ד' 21.3.12, בוקר

מעבר רחל

היום היה עוד יום קשה ביותר.  השעה 06:40והתור ליציאה גדול מאד.   בחוץ מחכים מעסיקים רבים לפועלים. בבידוק האחרון פתוחות 5עמדות ובכל אחת מהם תור ארוך ביותר. המעבר איטי והחיילים בעמדות חדשים והעבודה שלהם אינה  מיומנת.  ושוב לא ברור - מדוע ישנם ימים שהמעבר פועל כראוי  וכל איש יוצא  לעבודתו שמח וטוב לב בעוד שבימים אחרים יש צפיפות ודוחק, דחיפות וצעקות.  אותם המפקדים  במחסום והשוני בא ודאי ממקום אחר.

בין אנשי האבטחה הופיע אדם  ללא מדים אך סמכותי  ועושה את עבודתו ברצינות ובכבוד . שני פלסטינים  שעברו במחסום נלקחו מהם הדרכונים והם המתינו להסבר על שנשללה מהם הכניסה לישראל. פניתי לאחד מהם כדי לקחת ממנו את רשיון המעבר כדי  לבדוק על מה ולמה. עוד אני לוקחת את האישור הופיע האיש הנ"ל עם מאבטח , לקח ממני את האישור, פנה לפלסטיני ולקח אותו לחדרי העובדים הישראליים. אחרי בירור – האיש עבר במחסום ופנה לעיסוקיו. כנ"ל היה לגבי אחר. הכל נעשה ללא מילים אך בשקט וביעילות. ושוב שאלה – למה החיילת לא מזמנת מישהו לבדוק שנית את הסיבות למניעת העבר.  

אני שואלת שאלות תם וכועסת וזועמת ובלי תוחלת.