ענאתא-שועפאט, קלנדיה, יום ב' 26.3.12, אחה"צ

הגענו  למחסום ענאתא. לא הייתה פעילות מיוחדת. אישה בסביבות גיל 40, צעיר ותלמידה העידו שה'מעבר' טוב מאוד יחסית למה שהיה בעבר. הם נראו מרוצים.

המשכנו לקלנדיה, שם שהינו כשעה וחצי.

 אדם פנה אלינו בבקשה להחיש את החתמת 'האישור' של אישתו האמריקאית ע"י משרד הפנים שהבטיח ולא קיים. יעל הפנתה אותו למוקד ההומניטארי וגם נתנה לו את מס' הטל'פון שלה.

אחרי כן עזרה לאישה עם ילדה, שלא הייתה רשומה (כך הבנתי) באישור המעבר שלה, ע"י כך שעברנו יחד איתן מנקודת המעבר שאויישה ע"י שתי חיילות לנקודת-מעבר שאויישה ע"י חייל מאיר-פנים. אחרי שעברנו איתן, הודתה לנו האישה ופלשתיני שהיה עד להתרחשות אמר בהתרגשות 'כל הכבוד לכן', וחזר על כך פעמיים.

לאחר כחצי שעה במחסום פגשנו שלוש חברות-מחסום-ווטש שסיימו את משמרתן.

נשארנו עוד, כדי שאוכל להתרשם, ואכן התרשמתי... וציינתי כמה נקודות שדורשות טיפול דחוף לשיפור מצבו של מחסום קלנדיה. יעל הייתה בקשר עם התורן במת"ק שהבטיח לברר מי האחראי לתקינות השירותים המוזנחים באולם ההמתנה.

המלצות לשיפור מצבו של מחסום קלנדייה, נכון ליום 26.2.12:

                     ·אולם ההמתנה קפוא. האם ניתן להתקין כמה גופי חימום?

                     ·אין די ספסלים, ורבים מהם מתנדנדים באופן מסוכן, כלומר עלולים להתהפך!

                     ·השירותים מסריחים ו – נ ע ו ל י ם!

                     ·הנתיבים המגודרים עד לשער המסתובב אל אשנבי-הביקורת הם כל כך צרים, עד שקשה לאדם רחב או נושא סל או שקיות לעבור בהם.

                     ·חלק מהשערים המסתובבים – תמיד השער הראשון והאחרון קשים מאוד להפעלה, בוודאי לאנשים מבוגרים (גם לי – בת 65).

                     ·קשה לחזות בקושי הפיזי של הורה עם פעוט לעבור בשער מסתובב. כל שצריך הוא להפחית בשורות השלבים וכך לרווח אותם ולאפשר מעבר נוח יותר.

אישית התרשמתי מאוד מהסבלנות של האוכלוסייה הנזקקת למעבר, מהרוח הטובה של קבוצת סטודנטים צעירים, וחשתי שנוכחותנו תורמת לתחושת האמפאתיה שהם כה זקוקים לה מצדנו ויודעים בהחלט להעריך אותה.